הספר עוסק באנשים שהגיעו לגיל בו מה שצפוי להם הוא גסיסה ומוות. והם מנסים לסחוט עוד כמה טיפות חיים והתרגשות, להרגיש שהם מנצחים (אמנם בנקודות) את הצפוי להם: כיעור, שיעמום, הולי, מוות. קטע שאהבתי מאד מתאר איזו תחרות של שני הנהגים הקשישים, בדרך לנופש, עם נהג משאית שיצא לעקיפה בלי להתחשב באחרים על הכביש. סצינה מוכרת שכולה חוסר אחריות, פזיזות ויוהרה והיא כל כך אמיתית שכל נהג יכיר אותה אישית.

הוא כתוב היטב, משתמש בהומור ואירונייה, אינו הולך סחור סחור ומתאר גם את מה שאנחנו לא נוטים לדבר עליו. אבל הוא מאזכר המון סופרים איטלקיים שאני לא מכירה, כך שהחמצתי חלק מהחיצים שהוא יורה. גם הביקורת על הדתיות וההתחסדות של נשים עברה לי מעל הראש – כנראה צריך להכיר טוב ממני את פרוטוקול הפולחן הקתולי.
גם עם הסתייגויות אלה הוא מעניין לקריאה.
https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=105925

רצתי לקרוא אותו אחרי ביקורת מהדהדת בארץ, ולצערי לא הרגשתי כמו המבקר, לא ממש נהניתי. אכן, לפעמים הכתיבה יוצאת הדופן וההברקות בליהוק (כלומר, התכונות שהכותב מעניק לגיבורים) היו משעשעות ומעניינות אבל יש תחושה של פספוס בספר הזה

ספר מפתיע מאד, שמצליח לבלבל אותך בכל שלב, אתה חושב שאתה יודע לאן זה הולך ואז הספר מפתיע אותך, בדמויות, בטקסט, בעלילה. ספר של ניגודים, משעשעים ומצחיקים. ספר טוב