העיסוק בדברים הקטנים שבשולי ההתרחשויות הגדולות מאפשר לענבר ליבנת לגעת בנושאים קשים, כמו פרידה מאם בינקות, דיכאון, תפיסת הגוף ואזלת ידה של השפה. אותם פרטים קטנים וטריוויאליים לכאורה, הם שמאפשרים את ההומור הפרוע, לפעמים על גבול האבסורד.

כתיבתה של ענבר ליבנת היא ישירה וכנה אך וידויית רק לכאורה, שכן הפרטים האוטוביוגרפיים נשטפים בזרם אסוציאציות משוחרר ויוצרים עולם שבו ההבחנה בין מציאות לבדיון אינה ברורה. כתיבתה הקצבית, השבורה, המִשחקית, קוראת תיגר על הסדר הספרותי הקיים ובאופן עקיף גם על חיינו, היצוקים בתבניות מוגדרות היטב.
ענבר ליבנת, ילידת 1984, היא בוגרת תואר ראשון בפסיכולוגיה וספרות מאוניברסיטת תל־אביב. עבדה כמבקרת ספרות ופרסמה סיפורים קצרים ב"הארץ" וב"החוטם". בשנת 2008 זכתה בפרס על תרגום שירה מטעם אוניברסיטת תל־אביב. זהו ספרה הראשון.