yaelhar
מקיואן, שאני האחרונה שאחלוק על האינטליגנציה הגבוהה שלו, יכולתו הסיפורית המרהיבה וכתיבתו המצויינת, לוקח פה סיבוב במהירות העולה, כך נראה לי, על יכולתו, ומתקרב מאד לאיבוד שליטה. המספר של הסיפור הוא עובר. זו גישה בהחלט מקורית - אף פעם לא קראתי סיפור מזווית עיניו של עובר (לא כולל, כמובן, שיעורי ביולוגיה עם ציורי העובר המתפתח). הזווית יוצאת הדופן הזו מאפשרת לסופר לספר סיפור קאמרי במהותו – שלוש דמויות עיקריות ועוד כמה נספחים שמקדמים את העלילה, והכל מבפנים. תרתי משמע. המספר יוצא הדופן מאפשר לשמור עובדות לצורך המתח כי יש דברים שהוא אינו מבין, עובר שכמותו, יש פעמים שהוא אינו משתתף בסצינה כי הוא ישן... אבל בגדול הלואי על כל בוגר בכל גיל רוחב הידע, היכולת המטפורית, השפה יוצאת הדופן, הדמיון וכושר הסקת המסקנות של העובר הפעוט הזה (שבוע 30? משהו כזה).