בחייו החדשים אפשרות אחת אינה מבטלת אחרת: הוא משתוקק אל עידית הפרועה וגם אל אביגיל החסודה. הוא מיוסר ומאושר, מטיל ספק בעיקר ומאמין בכל לב. יובל הוא מאמין חילוני ואולי וחילוני מאמין. הוא אדם צעיר ורגיש שאינו יכול שלא לשאול שאלות עמוקות ומייסרות על אמונה, אהבה, נאמנות ושייכות.
בעולם הקוונטי המופלא והמתוחכם שברא כאן הסופר משה מאיר, חיים זה לצד זה סיפורי חכמים, טקסטים מן המקורות וסיפור אהבה מקומי ואקטואלי.
ד"ר משה מאיר הוא חוקר מחשבת ישראל, סופר, משורר ומחנך. עמית מחקר במכון שלום הרטמן, ומנחה קבוצות ב"קולות", מלמד הגות יהודית מודרנית באוניברסיטה העברית בירושלים ומנחה סדנה בהגות יהודית במכון ון ליר.
הגותו של מאיר עוסקת רבות בזהות דתית בתקופה המודרנית, ביחסי דת ומדינה ובהגדרת הזהות הציונית-הדתית במדינת ישראל. בין היתר עסק בהגדרת ה"חילון כתופעה פנים דתית". לפי מאיר, החילוניות איננה מושג הפכי ומנוגד למושג הדתיות, ושתי השאיפות יכולות לשכון באדם אחד- "היהודי הדתי-חילוני".
בנושא זה עוסק ספרו "שניים יחדיו: פילוסופיה דתית-חילונית חדשה". שעליו אמר אליעזר שביד: "הכרתו הכואבת של משה מאיר, היונקת מחוויה אישית, היא שזהותם העצמית של ה'דתיים' וה'חילוניים' לוקחת חלק זה בעולמו של זה ושהמריבה חוצה לא רק ביניהם אלא גם בתוכם. המחבר מפתח בספרו לשון דתית-פילוסופית חדשה שתאפשר לצאת מתוך השריון הסוגר עליהם ומונע מהם לראות זה את אנושיותו של זה, וליצור לא רק הידברות יהודית אנושית אלא גם זהות אישית מגשרת ומאחדת של מאמין חילוני מזה וחילוני מאמין מזה".
ספר הפרוזה הראשון שלו, "אבי אבי", ראה אור ב- 2009 וזכה לשבחי הביקורת. ספר העיון "שניים יחדיו – פילוסופיה דתית חילונית חדשה" ראה אור ב-2012.