להורדת האפליקציה שלנו
סקירות הגולשים
סקירות הגולשים
-
קטעי יומן של ילד הגדל באחת מערי הפרובינציה של צרפת במאה ה 19. היומן המקוטע הזה מתאר את מה שעובר על, מה מרגיש ואיך חי ילד שאין אף אדם בעולם שיכול להציל אותו: אין תקווה להימלט מהאכזריות והאטימות, ומה שאתה יכול לעשות זה לפתח עור מספיק קשה בישבן, ללמוד לא לפחד מכאב, להתגרות בכל סמכות - כי הסמכות היא זו המכאיבה לך. מעט המבוגרים שעוזרים מעט לארנסט פיטו הם שכנה החובשת בסתר את הישבן המדמם, קרובת משפחה אחת אצלה בילה כמה ימים של עונג כה נדיר, שהוא אפילו אינו מוכן לכתוב על זה שמא "יתלכלכו" זכרונותיו, איזה דוד טוב לב המכור לשתייה - זה הכל. את ההתנהגות האלימה ממשיכים המורים בבית הספר למרות שהילד הוא דווקא תלמיד טוב, וקיבל תעודות הצטיינות לרוב.
לו רק אפשר היה לומר, שהתעללות כזו היתה רק בעבר, ואין היום דברים כאלה... -
הספר הינו צעקה כנגד אלימות, הזנחה פושעת והתעללות קשה שהינה מנת חלקם של ילדים רבים.
ילדים החוטפים מכל הסיבות – על שלא למדו מספיק, על שלא הצטיינו, על שלכלכו בגדים, על שקרעו בגדיהם, על שהתחצפו, על שהמרו את פי הוריהם, על מבט מוזר וכן הלאה… -
ממש לא מוקיון, לא עליז ולא שמח. ספר שמתאר את גידולו הנורא של ילד על ידי הורים נוראיים ומכים, כנראה שזה לא היה נדיר במיוחד בתקופה של הסיפור, אבל לקורא בן זמנינו, במיוחד אלו עם שריר אמפטיה מפותח, הקריאה קשה מאד
