yaelhar
קטעי יומן של ילד הגדל באחת מערי הפרובינציה של צרפת במאה ה 19. היומן המקוטע הזה מתאר את מה שעובר על, מה מרגיש ואיך חי ילד שאין אף אדם בעולם שיכול להציל אותו: אין תקווה להימלט מהאכזריות והאטימות, ומה שאתה יכול לעשות זה לפתח עור מספיק קשה בישבן, ללמוד לא לפחד מכאב, להתגרות בכל סמכות - כי הסמכות היא זו המכאיבה לך. מעט המבוגרים שעוזרים מעט לארנסט פיטו הם שכנה החובשת בסתר את הישבן המדמם, קרובת משפחה אחת אצלה בילה כמה ימים של עונג כה נדיר, שהוא אפילו אינו מוכן לכתוב על זה שמא "יתלכלכו" זכרונותיו, איזה דוד טוב לב המכור לשתייה - זה הכל. את ההתנהגות האלימה ממשיכים המורים בבית הספר למרות שהילד הוא דווקא תלמיד טוב, וקיבל תעודות הצטיינות לרוב.
לו רק אפשר היה לומר, שהתעללות כזו היתה רק בעבר, ואין היום דברים כאלה...