הז'אנרים
כל הז'אנרים

דרג ספר זה מתוך 5
2 דירוגים
4 ממוצע
1
0
2
0
3
1
4
0
5
1
3
עצמי עיניים חזק

עצמי עיניים חזק


דרג ספר זה מתוך 5
2 דירוגים
4 ממוצע
1
0
2
0
3
1
4
0
5
1
3
44 
44 
גודל (עמ'): 548
מו"ל: כתר הוצאה לאור

תקציר

דיוויד גֶרני, הגיבור הבלתי נשכח של רב-המכר חשוֹב על מספר, חוזר לחקירה נוספת, מסובכת ומרתקת אפילו יותר מקודמתה.


גופתה של כלה יפהפייה מתגלה במהלך טקס נישואיה לפסיכיאטר בעל שם עולמי, כשראשה ערוף. החשוד המיידי הוא הגנן המקסיקני המועסק באחוזה, שניהל ככל הנראה רומן עם הנרצחת. אלא שהוא נעלם בלי להשאיר עקבות, ובאופן בלתי מוסבר אפילו במצלמות וידיאו שלפניהן עבר לא נקלטה דמותו.


בייאושה פונה אמה של הנרצחת לגרני כדי שיסייע למשטרה בחקירה. גרני, בעבר הבלש המעוטר ביותר במשטרת ניו יורק, מנסה שוב להסתגל לחיי הכפר השלווים ולהתנתק מהעולם האפל שהשאיר מאחוריו, אבל נסיבות הרצח המוזרות והמסתורין האופף אותו מפתים אותו לקבל על עצמו את החקירה למרות הסתייגותה של רעייתו מדלן. וככל שהוא מעמיק לחקור, הוא מגלה שהוא הולך ומתקרב למארג פשיעה בינלאומי, אכזרי וחולני ועם זאת יעיל להחריד. וייתכן שהוא מתקרב אליו יותר מדי.


ספרו הראשון של מחבר המותחנים האמריקאי ג'וֹן וֶרדוֹן, חשוֹב על מספר, תורגם לעשרות שפות והיה לרב-מכר עולמי. ספרו השני, עצמי עיניים חזק, מבסס את מעמדו של ורדון כאחד מסופרי המתח המקוריים והמרתקים בעולם כיום.

  • ISBN: 10-888530
  • גודל (עמ'): 548
  • מו"ל: כתר הוצאה לאור
  • יצא לאור ב-: 01/01/1970
  • שם המחבר: ג'ון ורדון
  • זמין להשאלה: כן

סקירות הגולשים

הוספת ביקורת

רק משתמשים רשומים מורשים להוסיף ביקורות. אנא התחברו או הירשמו

סקירות הגולשים

  • יערה
    יערה
    ספר שני לסדרה.כמו הקודם גם הספר הזה מעולה! כתוב בצורה טובה, מותחת ומעניינת! אם אהבתם את הראשון תאהבו גם אותו! ממליצה
  • איילת
    איילת
    ספר מתח מוצלח , קריא ו... מותח.
    כמו שאר ספריו של ורדון.
    האוירה היא אוירה כפרית נינוחה. הסופר הוא סופר אמריקאי, אבל האוירה אנגלית למהדרין ;-)
    ממליצה!
  • yaelhar
    yaelhar
    למה נשארה לי תחושה חמצמצה של אי נחת אחרי קריאת הספר הזה? הוא ספר מותח ומעניין, כתוב באופן סביר, מקיף לא רק את התעלומה, אלא פרטי חיים של הגיבורים - כמו שאני בדרך כלל אוהבת. אז למה?

    סיבה אחת היא נסיונו (השני) של ורדון להתחכם. מסתבר שהוא שואף למצוא איזה גימיק שאף אחד לא ינחש, כדי שלבסוף יוכל לפתור אותו בתרועה רמה. אם הטכניקה הזו היתה עובדת ובאמת אי אפשר לנחש מי הפושע - אולי היתה לה הצדקה. אבל היא ממש לא עובדת אפילו אצלי, פתייה מאמינה לכל דבר שכמותי.

    סיבה נוספת ולא הפחות חשובה של הרגשת ההחמצה של הספר היא הזוגיות של הבלש לשעבר ואשתו. הוא נשוי לה כמה? עשרים שנה בערך? ומסתובב סביבה על קצות האצבעות, מנסה לנחש את הרמזים שהיא מפזרת. היא נשואה לו אותו זמן ומצפה שבעלה שהיה בלש מהולל בעיר הגדולה יפרוש בגיל 47 וייהנה מציוץ הציפרים. היא מטיילת חרישית בחוה שלהם (200 דונם עם יער, נחל וזאבים) נושאת סריגה (סריגה!) הוא מסתובב עם הרגשת אשמה קבועה שהוא לא באמת נהנה מפריחה (פריחה!) ולא זוכר מתי היא נפגשת עם חוג הסריגה... נראה לי שפרט לנזירים שמכירים חיי נישואים רק בתאוריה, אין מישהו שיקנה את התאור הזה.

    אני כנראה מוטה: גם מספרו הראשון לא התפעלתי במיוחד. הספר כמו קודמו מותח וכמו קודמו עושה מניפולציות על הקורא. קראתי וכאמור התבאסתי.
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=57868