עוד ספר טוב של רוברט האריס. כתיבה מצוינת, הן מבחינה ספרותית והן מבחינת היקף הידע. עלילה טובה (אם כי יש לקחת בחשבון שהאריס אינו הרלן קובן או דומיו - זהו לא מותחן מקפיץ או כזה שלא תוכלו להניח מהיד).

האריס עוסק בספר הזה באחת ההוראות הדתיות המסתוריות ביותר בעיני - יש לומר שחלק גדול מהדתות והוראותיהן מסתוריות בעיני - בחירת אפיפיור חדש עם הסתלקותו של הקודם. הבחירה היא בחירת עמיתים – רשאים להצביע קרדינלים עד גיל 80. משרות הדת הרמות – כמו בתחומים אחרים – מחייבות טיפוס ארוך-שנים בסולם הדרגות - כך שאין שום קרדינל שהוא צעיר משלהי שנות השישים. יוצא מזה שהבוחרים הם אנשים בטווח גילאים של 15 שנה בערך, בעלי ניסיון דתי ופוליטי רב-שנים החסרים לחלוטין ניסיון אישי של חיים רגילים הכוללים קשרים עם המין השני, משפחה וילדים. קבוצה זו מכונסת עם מות האפיפיור, מבודדת מהחוץ ומקיימת בחירות "עד שיצא עשן לבן", המודיע למאמינים שאפיפיור חדש יושב על הכס הקדוש.

הסיפור כתוב מצויין. כתיבתו של האריס רגועה, ללא התלהמות וקפיצות בזמנים. יש לו יכולת סיפורית מצויינת והוא מצליח להפוך אף תהליכים ביורוקרטיים משמימים לסיפור מרתק ומותח. הוא מתאר את הפוליטיקה, ההתחברות לקבוצות כוח, האינטרסים, נסיונות השיכנוע - אסורים אך שרירים כמו בכל בחירות.

אני מחבבת מאד את ספריו של האריס. אלה שקראתי עניינו אותי בדרך כלל. בסיפור הזה יש אווירה של אירונייה דקה. האריס אינו מותח ביקורת גלוייה על התהליך שהוא מתאר (אני מניחה שהוא יודע מה טוב לו...) אבל בכל זאת, בין השורות, צץ מפעם לפעם איזה שדון כזה שאומר "תיארתם לעצמכם שזה מה שקורה???"
הסיפור מסתיים עם טוויסט אירוני ומפתיע. וגם עליו אמרתי "אפשרי בהחלט"...
https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=111010

לקוב אני נהנית מהספרים של רוברט האריס. יכול להיות שגם "עד שיצא עשן לבן " הוא ספר מעניין, אני לא אדע זאת לעולם, כי בסביבות עמ' 220 נשברתי וזנחתי את הספר. אני לא הצלחתי לעקוב אחרי האין עלילה, או להתחבר ליותר מדי הדמויות השטוחות שהתרוצצו לכאן ולשם ללא שום כיוון. לא נתפסתי לכלום. עד עמ' 220 הספר מלא כל מיני רעיונות קתוליים לא עקביים. יש איזשהו שריד של עלילה, אבל לא מעבר לכך.מעניין אם יהיה מי שימצא עניין בספר.