ספר המסעות

אוסף קטעים מצחיקים יותר ופחות על הישראלי היוצא לטייל בחו"ל נכתב, כך נראה, בתקופות שונות. בין השאר בימים בהם ישראלים מהשורה לא נסעו לחו"ל ואלה שנסעו – אם לא היו יחסנים כמו שרים או "שליחים" - היו צריכים לקמץ מאד בכסף כי הדולרים הוקצבו במשורה.

אפרים קישון מפליא לאבחן תופעות באמצעות ראייה חדה וצלילות. כמו בנושאים אחרים, גם נושא חו"ל מצייר את ישראל שאולי אנחנו (כבר לא) מכירים: המודעות העצמית של הישראלי המנסה לפענח קודים תרבותיים זרים לו, המבוכה שבזרות וגם טיפה ענווה וניסיון - לא תמיד מוצלח - ללמוד את הכללים דרך התבוננות.

זה ספר שאפשר וצריך לקרוא לא ברצף, כפי שנכתב. שניים-שלושה קטעים בבת אחת זו המידה שהכי מתאימה לי. לכן הוא נהדר כתיבול בין ספרים אחרים (או פגישות...) ובדרך כלל אינו מאכזב ומצחיק את הקוראים למרות השנים הרבות שעברו מאז נכתב. כל הסיפורים טבולים טוב טוב ברוטב הסאטירה הביקורתית, כהרגלו של קישון, והתוצאה – מצחיקה וגם מעציבה קצת. כי את ההתנהגויות הנלעגות, המצחיקות ולפעמים המרגשות שהוא מתאר החליפו התנהגויות בוטות ומזלזלות. הישראלי התמים, המצחיק והענו המופיע בסיפוריו הוחלף עם השנים בבריון שלא רק שאינו נבוך מחוסר ידיעתו, הוא אף מתפאר בה. כמה טוב היה לו קישון היה עדיין כאן, מצליח לתאר את ההתנהגויות האלה בהומור חריף ושורף. כמה טוב היה לי לו יכולתי לקרוא את זה ולצחוק במקום לרצות להיעלם מרוב בושה.
https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=113600

ספר נסיעות מעולה. כהרגלו של קישון הוא מצליח לקלוע בדיוק לכל הדברים המשעשעים והאבסורדים שאנחנו עושים בתור ישראלים טובים. במקרה הזה - טסים לטייל בחו"ל.