ספר הילדים

הוא עוסק בילדים בשלהי התקופה הויקטוריאנית ואחריה. בגישה לילדים שהשתנתה מתקופת ויקטוריה ואחריה.
הוא עוסק בנשים ובגישה לנשים, שעברה גם היא שינויים מפליגים מתקופת ויקטוריה ואחריה.
הוא עוסק בהורים אמיתיים ומדומים, אוהבים ואדישים, מזניחים ומטפחים.
הוא עוסק באמנות, במה שראוי לקרוא לו "אמנות" ומה שמותר לעשות בשמה של האמנות.
הוא עוסק באגדות וכמו באגדות חלקו הגלוי מופז ובהיר וגורם לגעגוע, וחלקו הסמוי רוחש סיוטים ורוע.
והוא - בעיקר - עוסק בתקופה ההיא שהביאה לשינויים מפליגים חברתיים, מדעיים ותפישתיים.

הספר ריתק אותי (בערך מעמוד 150 והלאה) וסיפר לי סיפורים שחלקם חידשו לי על אנשים שניסו לשנות את עולמם ואימצו אידיאולוגיה חברתית שהיתה זרה לעולם בו חיו, וניסו באמת להפוך את עולמם ל"עולם חדש ואמיץ". הייתי שמחה לו הסופרת היתה מנפה את הקטעים ההרצאתיים שתופסים, אני מעריכה, בערך חצי מהספר. הכתיבה טובה ובחלק מהסצינות ממש נפלאה. המתרגמת שירלי אגוזי לקחה על עצמה - בנוסף לתרגום - גם להסביר בהערות שוליים את הרמזים וההקשרים שהסופרת שתלה בסיפור. בחלקה הבחירה הזו טובה ומסייעת, בחלקה היא טרחנית ומעיקה.

לא יודעת מי יאהב ומי ידחה את הספר הזה. מה שאני יודעת - שהוא הכי רחוק מלהיות "ספר נוער" כמו שהוא מקוטלג פה, בטעות.
https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=72165