"סימה הוציאה את ראשה מהחלון, גלשה מעט קדימה והניחה את שני המטבעות בכף היד הפשוטה. היד לא הראתה כל סימנים של תנועה. סימה הגבירה את המוזיקה והחלה לגלוש קדימה באיטיות בעודה צופה ביד הקפואה במראה. אולי כדאי להעיר את הנערה לפני שתפוטר. היא בלמה את הרכב וגלשה לאחור עד שנגעה בעדינות בקצות האצבעות. דבר לא קרה. סימה הגבירה מעט את הלחץ במרכז כף היד. הזרוע ניתקה מהמגע הקל, הסתובבה על צירה, נשמטה ונחבטה בראשה ובצד הרכב." * כך, ערב אחד, במחסום דרכים מרוחק, מופרעת חופשתה השלווה של הבלשית סימה קדוש בכפר הציורי ברונזולו, השוכן על פסגות הרי טירול האיטלקיים. גופתה של הנערה, שנמצאה רק כעבור שעות אחדות, הופכת את הבלשית לעדה ולחשודה – אסירה משוחררת בגבולותיו של הכפר המנומנם. נזירה מטורללת החיה בעבר, משפחות המסתגרות בין קירות סודותיהן, אוסטרים לאומנים ואלימים, אלמנה מוחרמת המנהלת הוספיס לחולים סופניים וספרנית חמורת סבר – אלו הן רק אחדות מן הדמויות המרכיבות את הפסיפס האנושי הנגלה לעיניה של סימה. סימה, המוצאת את עצמה לכודה במערבולת של פשעים ושקרים, אינה יכולה לעזוב ומנועה מלסייע, פותחת בחקירה משלה, הניזונה מרסיסי מידע ומספקולציות חסרות בסיס. פשע ללא מניע, חקירה ללא קצה חוט, שקרים, בגידות, קשרי דם ונאמנויות מוחלטות. האם העבר הוא הרודף אחרי אנשי הכפר, או אולי ההווה או העתיד?