סחרור

ספר הזה אינו דיסטופייה. הוא עוקב אחר שלושה נערים המתבגרים יחד עם "הסחרור" - הוא המצב בו נמצא העולם – כשאחד מהם מספר את הסיפור בגוף ראשון והקשר בין שלושתם הוא קשר עמוק, שאינו ניתק עם הזמנים ועם התופעות המוזרות המתרחשות. העולם משתנה והאנשים צריכים להשתנות עמו, אלא שהתנהגויות משתנות בקצב הרבה יותר איטי. מתבקש להשוות את הספר הזה ל"זמנים מופלאים" של ווקר, שניסתה לתאר עולם בו השתנו חוקי הפיזיקה הידועים. גם הוא ספר מעניין וכתוב היטב, אך לדעתי ווקר כשלה במקום שוילסון הצליח – לתאר תאורים אמינים ואנושיים של בני אדם החיים בצל אסון ולבדוק את תגובותיהם בתחומי המוסר, האכזריות, היחסים הבין אישיים. גם בספר הזה אחת התגובות האנושיות היא הצטרפות לדתות וכתות מטורפות, והתנהלות אנושית המבוססת על "אמונה" לא על רציונל.

הנקודה שוילסון מעלה אינה החותם שגיבוריו משאירים על העולם – זה מה שמבקש אחד הגיבורים – אלא כמה אנחנו כאנשים, מוכנים להתחייב ולהשקיע את חיינו בתחומים משמעותיים: והשיפוט של המשמעות הוא של כל איש ואשה בנפרד. כי אם הסכמנו, התחייבנו וחיינו לפי קנה המידה הזה, אזי נחיה לנצח – גם אם "נצח" משמעו 80 שנה בממוצע.
https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=102842