מיהו אדון טיבוריוס קנייגט? איש עשיר בעל מזג רגיז. בעצם הוא מיזנתרופ בודד הסובל מתסמינים רבים שאפשר לייחס לאחת המחלות הבולטות של האדם המודרני: חרדה קיומית. מיואש מהכל ובייחוד מחיי השפע הכפויים, מתייעץ האדון עם רופא נטורולוג - שמעולם לא רשם ולו מרשם אחד - והלה מייעץ לו לצאת אל הטבע.

טיבוריוס מוצא יער ובו הוא מוצא שביל. מכאן ואילך נפתחת סדרה של הליכות ביער, שבה שום הליכה אינה דומה לקודמתה. מן החוץ נראה היער המסתורי - מעין גן רנסנסי - כמו דבר-מה בלתי משתנה, אך מבפנים השביל מפתיע; כל כניסה אליו והעמקה בו נעשית בעבור הדמות, הסוד לבריאות, לשמחה, לתבונה ולמה לא? גם לאהבה.

"השביל שביער" הוא טקסט מופתי משנת 1845 מאת אדלברט שטיפטר, סופר שהשפיע רבות על סופרים כגון תומס מאן, ו. ג. זבאלד ופטר הנדקה. הנובלה הקטנה כתובה במודרניות ובטריות מפתיעות הדומה ללגימת מים קפואים בעיצומו של יום קיץ לוהט. "השביל שביער" הוא שילוב נדיר של נאיביות ורצינות - יצירה מסוגננת בפשטותה, מלאת חוכמה, אסתטיות וניצוצות חמוצים ואירוניים הנחשפים אל הקורא בהדרגה לאורך השביל של טיבוריוס קנייגט.