שתי הנובלות אומרות דברים על החיים, הסוציאליזציה והחינוך. הן אומרות את מה שכולנו יודעים - אתה יכול להילחם באדם שהחברה קבעה שתהיה, אולם לרוב תפסיד במלחמה גם אם תנצח בקרב זה או אחר. ההתמודדות מול ערכי החברה גובה מחיר אישי גבוה בדימוי העצמי ובנינוחות שלך בתוך עצמך.
בין שתי הנובלות אהבתי יותר את "נוף הירח" הבשלה והמורכבת יותר, שעושה גם שימוש בהומור ובאירוניה החסרים בנובלה הראשונה. שתי הנובלות מספרות למעשה סיפור אחד – למרות שמדובר לכאורה בדמויות שונות. סיפור העוסק בהתבגרות, בבחירות, בפערים שבין מופנמות למוחצנות ובכוח שיש לחברה לכפות את ערכיה על היחיד.

למרות שהנובלות נכתבו לפני כשמונים ושבעים שנה, בתרבות שונה בתכלית מתרבותנו המוחצנת, אין הן אנכרוניסטיות או זרות לחיינו הנוכחיים. אולי איננו כה מרוחקים-חברתית כמו הפינים במחצית הראשונה של המאה העשרים, אך יש לנו מידה לא מעטה של התכנסות אדם-אל-מסך, המדמה בהצלחה חלק מחוסר הקשר של אדם לחברו או של אדם לעצמו, שולטרי הצליח להעביר בסיפוריו.
https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=116429

שני סיפורים שהמשותך לשניהם הוא ניכור עצמי עז על רקע של משפחה שמרנית ונוקשות חזקה וכובלת. הכתיבה טובה מאד והעלילה מעניינת. ספר ראוי