מהר מאוד היא מגלה שהמסע הזה, בן יותר מאלף קילומטרים, לא עומד להיות פשוט. העניינים משתבשים כבר לאחר כמה שעות נסיעה. מִים מגיעה למסקנה שהנסיעה באוטובוס אינה הדרך הנכונה להגיע לאִמה. היא יורדת מהאוטובוס וממשיכה בנסיעה בטנדר כחול, מלווה בשתי דמויות שגורמות לה להבין שרגעי חיבור משמעותיים ועוצמתיים נוצרים לפעמים ביומיים-שלושה, ולאו דווקא במשך שש-עשרה שנה.

מִים יצאה למסע שבו היא מגלה דברים חדשים על עצמה, על העולם ועל מה שביניהם, וגם לומדת שהעיקולים הם לפעמים פשוט חלק מהמטרה עצמה.

זהו ספרו הראשון של דיוויד ארנולד, שמתאר בשנינות ובהומור מסע פנימי וחיצוני, רצוף בכנות, בהשראה וגם בכאב ובאכזבות.

"ללא ספק בדרך להיות ספר הנוער האהוב".
יו-אס-אי טודיי

"כמו משב של אוויר לנשימה".
אנטרטיימנט וויקלי

"ספרו הראשון של ארנולד תוסס, מחריד, וגורם לך לצחוק בקול רם".
וול סטריט ג'ורנל