מירב גת
ציפיתי להמשך והסתקרנתי לגבי התוצאה – דיויד לגרקרנץ מפליא להכנס לנעליו של סטיג לרסון.
ליסבת סלאנדר חזרה.
סטיג לרסון, סופר סדרת ה”מיליניום” נפטר טרם יציאת ספרו הראשון “נערה עם קעקוע דרקון”. אביו ואחיו פנו לדיויד לגרקרנץ שימשיך את הסדרה והוא צולח את המשימה.
לגרקרנץ מחזיר לחיינו את דמויות הסדרה, מיכאל בלומקוויסט, עיתונאי חוקר, וליסבת סלאנדר, האקרית בעלת עבר טראומתי.
בלומקוויסט מנהל את עיתון “מילניום”, עיתון המהווה חייו ותשוקתו. לפיו – הרבה מהדברים הטובים והדרמטיים שקרו לו בחייו הינם קשורים לעיתון.
הוא בתקופת משבר. עיתון מתחרה מפרסם כתבה שכותרתה – “תם זמנו של מיכאל בלומקויסט” ומוגדר כי מי שמחפש ללא הרף משגים בכלכלה השוודית, הולך עם הסיפורים שלו רחוק מידי וללא הבחנה. הוא אינו מצליח להתחבר ולהדביק את העיתונות הדיגטלית.
הוא מכניס שותף לעיתון, קונצרן סרנר ונדרש להתפשר.
ליסבת סלאנדר במצוד אחר ארגון הפשע של אביה ואויבה, סלאצ’נקו שחשבה שנעלם בעת פטירתו ומתבדה.
ארגון זה בעבר עסק בסחר בנשים וכיום פועל בסחר במידע. מידע אשר נגנב מחברות טכנולוגיות.
בלומקוויסט מתחיל לחקור על פרופסור בלדר, מומחה בעל שם עולמי אשר טכנולוגיה חדישה ויוצאת דופן נגנבה ממנו ומגלה שהוא אינו היחיד המתעניין בסיפור.
הן ליסבת חוקרת בנושא.
הם חוקרים את אותו המקרה משני קצוות שונים של המקל.
ישנן דמויות נוספות בעלילה המעשירות ומרעננות אותה, בינהן ילד אוטיסט ההופך להיות כלי מזימות חשוב ויעד של ארגון פשע אפל.
ללגרקרנץ לא היתה גישה לניירת הספר הרביעי, עקב סיפור משפטי בין משפחת לרסון לבין בת זוגתו – לטעמי זו יותר ברכה מאשר קללה.
העלילה נהדרת, הכתיבה טובה מאוד והספר שומר על קצב.
קשה ללבוש חליפה של איש מת, אך לגרקרנץ עמד באתגר שהוצב בפניו.
אני חושבת שהמשפחה עשתה עבודה טובה בבחירת האדם שימשיך סדרה זו.
אני אוהבת את ליסבת. היא אחת מדמויות ספרי המתח החזקות שיש.
היא גאונה ובעלת אופי חזק. אני אוהבת שלמרות עברה הקשה וארועי ילדותה הטראומתיים היא מצליחה להתעלות עליהם.
היא מצליחה להתחבר ולתקשר עם ילד אוטיסט בצורה מדהימה.
לגרקרנץ עושה עבודה נהדרת בהצגת כל נושא, בינהם אוטיזם וילדים תחת סכנה חברתית.
הספר מתאים לכל אוהבי הפשע הסקנדינבי / הנורווגי והשחיתויות ולאלה שחשוב להם סוגיות חברתיות ואישיות.
ממליצה בחום!
מקווה שלגרקרנץ עומל כבר על הספר הבא.
אהבתי מאוד את הספר הרביעי בסדרה. גם הוא כקודמיו שמר על רמת מתח גבוהה ועל קצב מהיר של העלילה. הסופר הממשיך ידע לשמור על אופיין של הדמויות מהסדרה המקורית, ורקם עלילה מרתקת וזורמת. ממליצה בחום
את שלושת הספרים הראשונים בסדרה, אותם כתב סטיג לרסן, אהבתי מאד.
