הז'אנרים
כל הז'אנרים

דרג ספר זה מתוך 5
0 דירוגים
0 ממוצע
1
0
2
0
3
0
4
0
5
0
1
מדברת עם עננים

מדברת עם עננים


דרג ספר זה מתוך 5
0 דירוגים
0 ממוצע
1
0
2
0
3
0
4
0
5
0
1
35.00 
35.00 

תקציר

"אתה מצטער על משהו מכל מה שהיה?".

"ואם כן, אז מה".

"אולי אני יכולה לבקש סליחה בשמך".

"תראי, קטנה שלי, היום אני יודע שמהלך חיינו נע על ציר ספירלי שמתקדם ככל שאנו פועלים ודוחפים קדימה. אין תנועה לאחור. אי אפשר לחזור. אבל אפשר לעמוד במקום. היו זמנים שדחפתי בכל הכוח קדימה והשגתי את שביקשתי: עבודה, קידום, מעמד מקצועי. גם אותך. והיו זמנים שידעתי שאין טעם, שעדיף לחכות, לצבור כוחות ולחכות לגל הבא. אז היום אני יודע שאולי בחלק מהמקרים שחיכיתי טעיתי, ויכולתי להשפיע יותר. אבל הם עברו, זרמו משם. וכמו שאמרתי לך, אין דרך חזרה".

"מורבידי קצת. קיוויתי לתקווה".

"התקווה בת שנות אלפיים... שנייה, עובר לדום...".

"באמת, אתה פשוט לא תיאמן. שכחתי את ההומור שלך בכל דבר. קשה שאי אפשר לצחוק יותר".

"מי אמר שאי אפשר? איך נראה לך שאפשר לעבור את המסע הזה בלי לצחוק?! את חייבת. ושיקפצו לך כולם. יאללה פעם הבאה נפתח בבדיחה".

 

בכל יום מפציעה שמש חדשה בנפשנו. כדי להתגבר על הקושי שאיתו כל אחד מאיתנו מתמודד בחייו עלינו לאמץ אותה, להעריך את הדרך שעשינו כבר ולראות את המשכה.

מרב בן-שושן, אלמנתו של אילן בן-שושן ז"ל, מספרת באומץ ובגילוי לב את סיפור התמודדות המשפחה עם מחלת ניוון שרירים (ALS) של אב המשפחה, ומשרטטת את הדרך מאהבה גדולה לפרידה כפויה ולחיים שאחרי.

רווחים ממכירת הספר ייתרמו לעמותת "פרס לחיים" הפועלת להאצת המחקר ולמציאת תרופה למחלת ה-ALS.

  • ISBN: 1-2720000038-5
  • גודל (עמ'): 129
  • מו"ל: ספרי ניב
  • יצא לאור ב-: 26/01/2017
  • שם המחבר: מרב בן-שושן

סקירות הגולשים

  • גלית
    גלית
    מתוך הספר...
    "מורבידי קצת. קיוויתי לתקווה".
    "התקווה בת שנות אלפיים... שנייה, עובר לדום...".
    "באמת, אתה פשוט לא תיאמן. שכחתי את ההומור שלך בכל דבר. קשה שאי אפשר לצחוק יותר".
    "מי אמר שאי אפשר? איך נראה לך שאפשר לעבור את המסע הזה בלי לצחוק?! את חייבת. ושיקפצו לך כולם. יאללה פעם הבאה נפתח בבדיחה".

    בכל יום מפציעה שמש חדשה בנפשנו. כדי להתגבר על הקושי שאיתו כל אחד מאיתנו מתמודד בחייו עלינו לאמץ אותה, להעריך את הדרך שעשינו כבר ולראות את המשכה.

    קראתי את הסיפור המרגש והעצוב של מרב.גיליתי אישה אמיצה אישה חזקה ואני מאחלת לכל הנשים להיותצחזקות כמוה.כל כך התרגשתי לקרוא על סיפור האהבה שלה עם בעלה ועל ההתמודדות עם גילוי המחלה שאין לה ץרופה ועל איך התמודדו השניים בתור זוג עד לסוף הרע ומר שמרב נשארה לבדה.היו פעמים שמאד התחברתי לסיפור כי אבא שלי בעצמו נפטר מטרשת נפוצה שאמנם זה לא ניון שרירים אבל היו קטעים שמאד התחברתי אליהם בסיפור המרגש של מרב.ממליצה בחום לקרוא את הסיפור המרגש וליזור למרב לפרסמו ברבים ובכך לעזור לעמותה לגייס כספים על מנת למצוא תרופה שלא עוד נשים ישארו לבד שיבוא פיתרון למחחה איומה זו.

הוספת ביקורת

רק משתמשים רשומים מורשים להוסיף ביקורות. אנא התחברו או הירשמו