yaelhar
אני מודה במבוכה שאני לא מאמינה במטפיזיקה. הדמיון שלי כל כך מוגבל, הרוחניות שלי כל כך עלובה, שאני מאמינה רק בדברים שאו יש לי אפשרות לראות ולגעת, או הוכחו מדעית כנכונים.
הספר הזה הוא ספר מתח ששני שליש ממנו הם שיגרתיים ודומים לספרי (מתח?) אחרים. אם חד-הורית שמנמנה, מגדלת לבד את בנה בן השש, מלקקת פצעים אחרי גירושים – תהליך שהוא תמיד מייסר – פוגשת ערב אחד בבר את גבר חלומותיה ומתנשקת איתו. למחרת בבוקר היא מגלה שהוא הבוס החדש שלה בעבודה... ללא ספק מצב מבאס ורחוק ממקוריות. נוסף על העובדה התעסוקתית היא מגלה שהבוס נשוי ליפהפייה מהממת, שהיא גם נחמדה אמיתית, ובאופן מקרי נוצר קשר חברות בינה לבין אשת הבוס שהוא, כזכור, גבר חלומות.
ההתחלה הבנאלית של הסיפור אינה מצביעה על הכיוון עליו חשבה פינבורו. ויש לציין שהיא חשבה על כיוון שונה לגמרי ממה שאני במגבלתי חשבתי. ויש לציין עוד שמה שהיא חשבה עליו הוא מקורי – בניגוד לחלקו הראשון של הספר – ואף נשזר להפליא בפרטי הסיפור.
אז מה אני אומרת? ספר מתח שצריך להיות סבלני ולהגיע לסופו כי הפיתרון – לעניות דעתי - אינו ניתן לחיזוי על ידי הקורא. הכתיבה סבירה, טוויית הסיפור טובה, המתח רב והפיתרון – גאוני בחוסר הגיונותו.
https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=107730