נטעלי
ספר טוב ויוצא דופן במדף הספרים של הספרות העברית: ראשית, כמעט ולא נכתבת או מתפרסמת בארץ ספרות פשע אמיתי (ז'אנר חביב עלי שנפוץ מאוד בעולם ובעיקר בארה"ב). ניתן לשער שאחת הסיבות העיקריות לכך היא שבארץ ההקף של פשעים מהסוג הזה, למזלנו, הוא מצומצם (או שטרם התגלה במלואו...לא הנחה מופרכת לחלוטין כשקוראים את הספר ומבינים עד כמה צירוף נסיבות מסויים מאוד הוביל לתוצאה הסופית). שנית, מעטים המקרים שבהם הכותב הוא גם חלק משמעותי כ"כ ביצירת ובשינוע העלילה אל קו הסיום שלה, לא לפני זו עוברת בתוך שרשרת של פיתולים ועיקולים שלא יביישו שום עלילה של ספר מתח בדיוני. הספר כתוב באופן קולח ומרתק. איני רוצה להכביר עליו מילים כי לדעתי, אין כמו קריאה בעיניים נקיות כדי להעמיד את עצמך, הקורא/ת, בנעליו של הכותב והשלבים שעבר במהלך השנים בהם ליווה את הסיפור מקרוב. הערת ביקורת אחת שיש לי קשורה בכך שלדעתי, הספר לוקה בחסר במובן הזה שלא התווספה לו אחרית דבר או נספח שבו יכתוב איש מקצוע מתחום מקצועות הנפש או הקרימינולוגיה ויסביר אודות תופעת הפסיכופתיה. בגלל ידע מוקדם שיש לי בנושא היה לי קל יותר להבין את המניעים ואת ההתנהגויות שיוחסו לקופר. ללא ידע כזה, קוראים רבים נותרים עם סימני שאלה ותהייה - הן לגביו ובעיקר, לצערי, לגבי כושר השיפוט והתמימות לכאורה של קורבנותיו. וממקום כזה קל מאוד לטעות ולהאשים במידת מה את הקורבנות בתמימות יתר ואולי גרוע מכך, לא ללמוד דבר מן הסיפור ולחשוב שזה משהו נקודתי שרחוק שנות אור מחייו/ חייה של הקורא/ת. זה לא. ואנשים כמו קופר מסתובבים בינינו. רובם אולי לא ירחיקו לכת עד כדי רצח אבל הם בהחלט מסוגלים להזיק ולהרוס את חיינו. כך שכשקריאה משלימה אני ממליצה מאוד לקרוא ספרות מקצועית אודות פסיכופתיה או לכל הפחות לצפות בתכנית תיעודית שמסבירה את התופעה ואת היכולת לאתר את הקורבנות הפוטנציאליים ואז ללחוץ על נקודות התורפה שלהן עד תום.