לפני שהיינו זרים

נפגשנו לפני כמעט-בדיוק חמש-עשרה שנה כשהעברתי את החפצים שלי לחדר הצמוד לשלך בסניור האוס ב-NYU.
את טענת שאנחנו חברים טובים. אני חושב שזה היה יותר מזה.
חיינו אך ורק על ההתרגשות של גילוי עצמי דרך מוזיקה (את הערצת את ג'ף באקלי), צילום (אני לא יכולתי להפסיק לצלם אותך), בילוי בפארק וושינגטון סקוור וכל הדברים ההזויים שעשינו כדי
להרוויח כסף. באותה שנה למדתי על עצמי יותר מבכל שנה אחרת.
למרות זאת, איכשהו זה התפרק. הקשר בינינו התנתק בקיץ שאחרי סיום הלימודים, כשאני נסעתי לעבוד בדרום אמריקה מטעם הנשיונל ג'יאוגרפיק. כשחזרתי, כבר נעלמת. יש בי חלק שעדיין תוהה אם לחצתי עלייך יותר מדי אחרי החתונה...