לפני השינה

הרעיון של הספר הזה הוא גאוני: התאור של אמנזיה מוחלטת - מצב בו נפגע הזכרון לטווח ארוך - זה האחראי על "איכסון" כל תולדות חיינו וגם הזיכרון לטווח קצר - זה המזכיר לנו מה אכלנו בבוקר, מי האיש אותו פגשנו על השביל לפני שעה, ואיזה סידורים נועדו להיום - פגוע גם הוא. מה שנשאר הוא רק קליפה של אדם: הגיבורה תלויה בכל באנשים שיספרו לה מי היא, מה היא אוהבת לעשות, וידרשו אהבה ואמון בתמורה.

הרעיון, כמו שאמרתי גאוני. אבל הספר כלל לא: חלקו הראשון המתאר את מצבה של כריסטין מרתק בתחילה אבל מתחיל לעייף אחרי זמן קצר. חלקו השני הוא סיפור מתח אבל מהבחינה הזו הוא אינו אמין וככל שמתקדם הסיפור מצאתי את עצמי אומרת "נו, באמת!" יותר מפעם אחת, מה גם שאפשר להבין את הפיתרון מאמצע הספר בערך.
https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=44412