הז'אנרים
כל הז'אנרים

דרג ספר זה מתוך 5
15 דירוגים
2.6
ממוצע
1
7
2
1
3
1
4
3
5
3
21
לחנך את מיסטר רייט

לחנך את מיסטר רייט


דרג ספר זה מתוך 5
15 דירוגים
2.6
ממוצע
1
7
2
1
3
1
4
3
5
3
21
39 
גודל (עמ'): 399
מו"ל: סתיו הוצאה לאור

האם תיענה לאתגר שניצב בפניה ותבחר לחנך אותו, או שמא תישמע לאזהרות המקננות בראשה שהגבר הזה הוא סכנה?

איימי תגלה לאט לאט, שלפעמים דווקא הדברים שאנחנו בורחים מהם עשויים להיות הדברים הנכונים.

"לחנך את מיסטר רייט" - רומן קליל בתיבול אמריקאי דרומי - הוא ספרה השלישי של זהבית ארצי. ספריה הקודמים, "טעם התקווה" ו"טעם האהבה", זכו להצלחה רבה בקרב הקהל המקומי.

המשך קריאה

סקירות

  • רונית
    רונית
    רומן שמזכיר מאוד את סיפרי שלגי מאוד קליל קיטשי אבל לצערי בכלל לא סוחף כאילו שיש תחושת פיספוס קראתי בתקווה שהוא יקרה במהלך העלילה אבל כלום לא קרה עלילה מאוד פרווה נחמד לא יותר ואולי פחות אפילו.
  • רונית
    רונית
    ספר רומן רומנטי נחמד וקליל , יש טובים יותר בז'אנר , אני אישית לא כל כך התחברתי לסגנון הכתיבה והספר מעט קיטשי . אך עדיין נחמד לקריאה .
  • טל
    טל
    רומן מאתגר, שתי הדמויות הראשיות מעניינות סוחפות וכמובן סקסיות בטירוף. ספר קליל וזורם כתוב מעולה
  • יעל
    יעל
    בסך הכל מאד נהניתי אבל הייתי מוסיפה עוד קצת אקשן עם הקלפטאות הדרומיות, שיהיה קצת פלפל. חביב בהחלט.
  • Einav
    Einav
    ספר נחמד קליל מצחיק אבל לפעמים הרגיש לי תחושת פיספוס כאילו משהו צריך לקרות ובסוף כלום לא קרה . היה חסר יותר אקשן הסוף היה צפוי ונגרר
  • Einav
    Einav
    ספר נחמד קליל מצחיק אבל לפעמים הרגיש לי תחושת פיספוס כאילו משהו צריך לקרות ובסוף כלום לא קרה . היה חסר יותר אקשן הסוף היה צפוי ונגרר
  • תמר
    תמר
    ספר נחמד קליל מצחיק אבל לפעמים הרגיש לי כמעיין תחושת פיספוס כאילו משהוא צריך לקרות ובסוף כלום לא קרה עלילה כמעיין מתקתקתה כזו וסוף הרי ברור .
  • Nehama
    Nehama
    ספר קליל מאוד רומן רומנטי מהלא מעמיקים כתוב בצורה קלילה ולא מחייבת. אין בו הרבה אך הוא נעים לקריאה.
  • מיכל
    מיכל
    ספר חמוד וקלילה רומן רומנטי,,עלילה זורמת ,מתאים כספר טיסה
    אהבתי את הרעיון שכל יש לו שם המכיל את מספר הפרק .
    ממליצה מאוד על הספר .
  • ריקי
    ריקי
    רציתי מאוד לחבב את הספר הזה. השקעתי בו 150 עמודים לפני שהתייאשתי ודילגתי לסוף. העלילה פשוט לא מתפתחת. בתחילה, לא ממש הבנתי למה איימי כל כך מגעילה למיסטר רייט. הוא רק נושם בסביבתה והפיוז שלה ניצת. בהמשך השתגעתי מכך שהיא ממשיכה לכנות אותו ״מיסטר רייט״... זה מיותר, מציק, מעצבן והורס את אמינות הסיפור ואת חווית הקריאה. זה ממש לא ״גאווה ודעה קדומה״ ואם הסופרת תיכננה לעשות פרפזה היא פיספסה בענק... מר דארסי רלוונטי לתקופה אחרת. זה טיפשי ביותר לקרוא לאדם צעיר שיש לך איתו יחסים מסויימים ״מיסטר...״