עדי
לאלה הוא רומן הביכורים של סופרת נפלאה, מיטל בר זוהר.
במשך השנים יצא לי לקרוא לא מעט ספרים שעניינם יחסים משפחתיים בצל טרגדיות כאלו ואחרות. כמעט תמיד ניצבת הטרגדיה בלב לבה של העלילה. יש לה יישות משל עצמה, שסביבה נעות הדמויות בזהירות מירבית.
הפעם זכיתי להתוודע לסגנון כתיבה שונה, מרענן ולא שגרתי. בכתיבה קולחת ומסקרנת משרטטת מיטל בר זוהר את דמותה של הגיבורה, לאלה. בחורה- אישה, שניחנה באומץ, שמחת חיים וגם הרבה יופי.
לילי היא בת הזקונים של ויוויאן ומוריס אטיאס. אחות יחידה לחמישה בנים. ויוויאן, בת לניצולי שואה ואחותה של אנה, נישאת למוריס אטיאס, שלוקח אותה מבית ילדותה (נכון יותר, מציל אותה) למקום שממנו תמיד תראה את הים שהיא אוהבת. חמישה בנים נולדים לה במשך השנים ואף בת. עד ללידתה של לילי. יפה, גבוהה אך לא בדיוק משאת לבה של ויוויאן…. למה? את זה תצטרכו לקרוא בעצמכם.
לילי גדלה בצלן המעיק של הציפייה והאכזבה. היינו חושבים שכל העומס הזה ישא עמו דיכאון, עגמומיות, כעסים, רגשות נקמה… ההיפך מכך. היא נולדה עם טוב לב ושמחת חיים. יופיה אינו מסובב את ראשה וגם לא מפריע לדבקות במטרה: לאהוב את מה שיש. ואם מה שיש זה להיות גבוהה מידי, או תלמידה גרועה ורחפנית, היא תעשה הכל כדי להמשיך את החיים שיועדו לה בעיניים פקוחות, ללא אשליות וללא פשרות.
רובד מעניין נוסף הוא הדיאלוג הנוקב והעמוק בין הדמויות, הגיבורה ובורא עולם, שמוסיף מימד נוסף לעלילה ולמחשבות על החיים וציווי הבחירה שבתוכם.
.
מי זאת לאלה אתם ודאי תוהים ? ומה קורה כשהחיים נהיים באמת בלתי אפשריים? כבר אמרנו, תקראו ותדעו.
ממליצה בחום רב ומצפה לקרוא את ספריה הבאים של מיטל בר זוהר, סופרת מוכשרת בעלת סגנון כתיבה יפהפה ורענן.