כיכרות לחם של מכשפות

קלאסיקה במיטבה! הסיפורים פורסמו כבר בעברית בספרים שונים (וחלקם אף בתרגומים שונים למיטב זכרוני)
הסיפורים בד"כ עם עוקץ/הפתעהבסוף.
הסיפור הכי אהוב עלי (וכנראה שלא רק עלי, בהתחשב במספר התרגומים שלו לעברית) הוא כופר הנפש של הצ'יף האדום- סיפור משעשע מאד, שלא מעט הורים יוכלו להזדהות איתו במידת מה ;-)
משמח מאד שלא נס ליחו של או. הנרי ועדין הוא יוצא בעברית! ממליצה בחם.

אני חובבת מושבעת של יצירתו של או הנרי. סיפורים חכמים שופעי הומור ואירונייה, נוטפי אהבת-אדם שאינה מזמינה ציניות. אני לא מתעייפת מסיפוריו גם אם קראתי אותם עשרות פעמים, מתעניינת בתרגומים חדשים הגורמים לי לקוות שיאירו לי זוויות חדשות בהם. כשנתקלתי באסופה החדשה בהוצאת הספרייה הקטנה של כתר בתרגומה של דפנה רוזנבליט, קניתי, כמובן.

יש בספר שמונה סיפורים. ששה מהם קראתי בעבר, אחד אולי קראתי ושכחתי, ואחד – על שמו נקרא הספר – לא קראתי קודם.

הסיפורים משופעים בסממנים ישנים החל מיחסי גברים-נשים בהם הגבר מפרנס ולאשה יש סינר בו היא מגישה את הארוחה החמה, בדיוק כשבעלה נכנס הביתה, ארוסות הן טהורות וסבורות שארוסן יכול לעשות הכל, ויש שם קטע שבו אומר הנרי על מישהו, שלמרות שהוא חותך את הבשר ומגיש לאורחים, הוא מגיע לעבודה ברכבו הפרטי(!!!) אבל אין הרגשה של סיפור ישן. הנרי מתמקד בעיקר באנשים בהתנהגותם ורגשותיהם, ואלה לא השתנו כלל למרות הזמן שחלף והטכנולוגיה שנוספה.

כטעימה מכתביו של הנרי הספר הזה טוב כמו כל אסופה של סיפוריו שקראתי. הבחירה שלי, אבל, היא התרגום הנושן משנת 1953 של חמדה אלון.
https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=109576