כדאי שתשבו על קקטוס ולא תתקרבו לספר הזה. ספר משמים, שלא מתפתח לשום מקום, קריאה בו אולי עדיפה על פני טיפול שורש ללא הרדמה, אך לא בהרבה.
הסופרת חטזרת שוב ושוב על אותם משפטים, מוסיפה המון הערות ביניים מייגעות, כאילו משעשעות, הצרה שהן חוזרות על עצמן ומפסיקות לשעשע ברגע שמבינים שאין שום עלילה. כלום. הדמויות שטוחות כמו נייר צילום. המאווים שלהם טפשיים - תה ארל גריי וזיונים. סיפור המעשה תמוה במקרה הטוב. לגיבורים אין שום דאגה של בני אנוש - מלצרית, החיה מהיד לפה מוצאת את עצמה מובטלת וללא הכנסה, האם היא מודאגת? לא. האם חסר לה כסף? גם לא. היא ממשיכה "רגיל" וחשבון הבנק שלה מתמלא מחוליתו, תמוהה, לא אמין ומחסל כל אפשרות לחוש אמפתיה כלפי מי מגיבורי הסיפור. אני שרדתי עד האמצע וגם זה רק בגלל שכאב לי על הכסף ששלמתי על הפסאודו-ספר הזה

ספר חמוד וקליל על דפנה,מלצרית עם שתי חברות,אקס,הורים גרושים וכל אחד במקום אחר בחו"ל,אח תאום גאון.הסיםור מתחיל מהקגע שהיא מקבלת שיחת טלפוח מסבתה שמספרת לה שהיא נדרסה,ומכאן מתחיל הסיפור על תקופת האישפוז. חמוד מאוד.