דייויד יאנג - עיתונאי זוטר משועמם ומוסיקאי מתוסכל - קיבל הזדמנות שכל אחד היה חולם עליה: הוא קיבל הזדמנות להופיע עם להקתו הקיקיונית בסיבוב הופעות קצר בגרמניה. בעיקר בגרמניה המזרחית. הסיבוב הזה הפך את עולמו. הוא לא הצליח כמוסיקאי אבל גילה מה אפשר לעשות עם יכולת תחקירית וכישרון כתיבה - שבמקרה שלו עולה בהרבה, כך נראה, על כשרונו המוסיקלי.

הרומן הזה - הוא יותר רומן מספר מתח, למרות שהוא מותח מאד - עוסק בכוח. הוא מדגים את האימרה הידועה של לורד אקטון "כוח משחית. כוח מוחלט משחית לחלוטין". בגרמניה המזרחית יש זרוע מחוקקת, שופטת ומבצעת - השטאזי. הוא הוקם בשנות החמישים לפי המודל של הקגב הרוסי ועלה לפעמים על יוצרו. הוא היה השליט העליון בגרמניה המזרחית, אווירת הפחד של האזרחים - גם אלה שבעצמם שייכים לאכיפת החוק - מודגמת היטב בסיפור הזה. גם במשטרים דמוקרטיים, שלכאורה מקפידים על זכויות אזרח, קיים סוג של יראה מבעלי הכוח - אלה שאוכפים את החוק. גם בהם יש מקרים שהכוח שבידיהם עולה לאוכפי החוק לראש והם משתמשים בו לשררה. במדינה כמו גרמניה המזרחית הקומוניסטית ודומותיה אין לאזרח שום כלים להתנגד לבעלי הכוח והשררה.

התפעלתי מאד מהספר, מהסיפור וממיומנות הסופר לטוות תוך כדי סיפור מרתק עולם וחיים שלמים, ולתאר את ההשחתה המוחלטת של הכוח המוחלט ההופך ליכולת מוחלטת להחליט מי מהאזרחים יחיה ובעיקר איך יחיה.
https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=95717