אוסף הקטעים הזה השאיר אותי בהרגשת קוצר נשימה ותימהון על גבול חוסר ההבנה. הספר מורכב מקטעים באורך ובאיכות משתנה, ומאפשר גישה למוחו של אדם גדול. הרמז היחיד שקיבלתי לגבי מהות כל קטע היה, שאת "הסיפורים" תרגמה אלינוער ברגר ואת "המסות" תרגם אסף גברון. אני לא מצאתי אבחנה אחרת בין שני הסוגים, שאחרי כל אחד שקראתי בדקתי בתוכן העניינים מי תרגם אותו.
וואלאס פורס פה פרוסות דקיקות של מציאות, שדקיקותן מאפשרת לשים אותן מתחת למיקרוסקופ ולבחון את מהותן. המהות הזו שכולם מחפשים נמצאת פה ערומה, קרביה המבותרים חשופים, אפשר כאילו לגעת בה אבל לא ניתן להרכיבה מחדש למשהו שיעבוד. והמהות הזו היא חייו וחוויותיו של הסופר, המצטרפים לאמירה על אמריקה הגוססת לפנינו, ואנחנו האוהבים לשנוא את העוצמה והיהירות לא מבינים שאלה אנחנו, כולנו, כל מה שיקר בעינינו, מוטלים שם גוססים איתה.