yaelhar
ש כמה מקצועות שגורמים לבעליהם להשתנות. שיפוט הוא אחד מהמקצועות האלה. הוא מחייב את השופט לעטות מסכה מסוג מסויים: התייחסות אינטלקטואלית עם ריחוק רגשי נדרשים, וכמו במקצועות אחרים, המסכה הופכת לעור שני וההתנהגות המקצועית הנדרשת - לאופי. וזה מה שקרה, בקצרה, לפיונה מיי, השופטת. היא העדיפה להיות שופטת - לא על הכס, בחיים - על פני להיות אשה. ועל הטעות הזו היא תשלם ביוקר. והתשלום ימשך כל עוד חושיה איתה.
על מה הספר? על טעות בשיקול דעת. על בחירה גרועה מתוך כוונה טובה. על תגובה אישית (של השופטת) לתחינה לעזרה של נתבע. ואולי הוא היה התובע. הספר כמו ספריו האחרים גרם לי לחשוב בעיקר על הבלבול שבין הדימוי הציבורי לפרטי. וגם, כמובן, על אי היכולת להתעלם מהפרטי - גם אם אתה נושא תפקיד שלכאורה מחייב אותך באובייקטיביות - תהיה זו אשר תהיה.