מעטים הספרים בשירה העברית המעמידים זה לצד זה "ריקוד עיפרון" ו"דמעה מתפוצצת" (מתוך "אובדן אטי"), או את "אדון חלום" לצד "גרון שסוף" (מתוך "אהבה ממבט ראשון"); מעטים השירים בהם דבורה ודבור מפתים זה את זה ללגום שיקוי אהבה (מתוך "הדבורה והדבור"), או מכונית "מסמיקה", אשר "מתנשפת על גלגליה הדקיקים/ ברדיפה אחרי גנבים" (מתוך "המכונית").

יותר מכך, "חתול משחק לבדו" זו חגיגה לשונית של צירופי מילים מקוריים, הברקות מילוליות ומקצב מוזיקלי מהפנט. כך, למשל, אסטריד מסיימת את השיר "המכונית": "מעבר ליער השחור/ בארץ זבת חלב ודבש,/ מכונית מסמיקה באוויר הגנוב/ טירה להוד מלכותו הכרוב". היש דרך שלמה יותר לתאר את העולם הקרוע של ימינו?
(יקיר בן-משה, עורך הספר)