הז'אנרים
כל הז'אנרים

דרג ספר זה מתוך 5
5 דירוגים
3.4
ממוצע
1
2
2
0
3
0
4
0
5
3
1
גם ב - Kindle
חיים קטנים

במקום 44 

22 

חיים קטנים


דרג ספר זה מתוך 5
5 דירוגים
3.4
ממוצע
1
2
2
0
3
0
4
0
5
3
1

במקום 44 

22 

במקום 44 

22 

גודל (עמ'): 640
מו"ל: כנרת זמורה ביתן דביר
  • ISBN: 14000046
  • גודל (עמ'): 640
  • מו"ל: כנרת זמורה ביתן דביר
  • יצא לאור ב-: 15/10/2018
  • שם המחבר: ינאגיהארה הניה
  • תורגם ע"י: אמיר צוקרמן
  • זמין להשאלה: כן

תקציר

ארבעה חברים ללימודים בקולג' קטן במסצ'וסטס עוברים לניו יורק כדי להתחיל את מסלול חייהם: וילֶם טוב הלב ויפה התואר, משתוקק להיות שחקן; גֵ'יי־בּי, שנון ולעתים אכזרי, מבקש למצוא את דרכו אל עולם האמנות; מלקולם, ארכיטקט מתוסכל במשרד יוקרתי; וג'וּד החידתי, המופנם, וגם, מתברר, מרכז הכובד של החבורה. עם השנים היחסים בין הארבעה מעמיקים ומקדירים, נצבעים בהתמכרות, בהצלחה ובגאווה. ובכל זאת האתגר הגדול שלהם, כפי שכל אחד מהם מבין לבסוף, הוא ג'וד עצמו, שבאמצע הדרך של חייו הוא עורך דין צמרת מוכשר להחריד, ועם זאת אדם שבור שנפשו וגופו מצולקים בעקבות ילדוּת שאין מילים לתאר אותה, נרדף בידי טראומה, פוחד שמא לא יצליח להתגבר עליה – והיא תגדיר את חייו לעולם ועד.

בפרוזה עשירה ומלאה ברק מעצבת ינגיהארה המנון טראגי ונאצל לאהבה בין חברים, תיאור מעשה אמן של לב שנשבר, ובחינה קודרת של רודנות הזיכרון ושל גבולות כוח הסבל האנושי.

 

הביקורות מהללות:

״הספר הופך בהדרגה מדיוקן של דור למשהו אפל וענוג יותר: כל כמה שהוא אפל ומטריד, יש בו יופי." -  הניו יורקר

 

״מדהים... לא נפריז אם נאמר על הספר הזה שהוא יצירת מופת — אם כבר, הביטוי הזה אפילו קצת קטן מדי בשבילו.״ - סן פרנסיסקו כּרוניקלר 

 

"יש כאן אמיתות קשות כמעט לבלי שאת — שתקווה היא דבר מוגבל, ושאפילו אהבה לא תמיד מספיקה." -  לוס אנג'לס טיימס

 

"ספר שקובע את מעמדה של ינגיהארה כסופרת אמריקאית מרכזית... מחקר אֶפּי של טראומה ושל חברוּת."-  הוול סטריט ז'ורנל

 

"אם תראו אותנו יושבים על שפת הים עם ספר עבה, בוכים, תדעו למה." - הגרדיאן

 

״רומן בלתי נשכח על החסד שבחברוּת.״          npr

 

"ספר שימלא אתכם השראה וימוטט אתכם."

   הוושינגטון פוסט

 

 

 

הָאניָה יָנָגיהָארָה גרה בניו יורק.

ספרה הראשון, ״האנשים בעצים״

(The People in the Trees), ראה אור ב־2014 בהוצאת "אטלנטיק בּוּקס".

המשך קריאה
  • ISBN: 14000046
  • גודל (עמ'): 640
  • מו"ל: כנרת זמורה ביתן דביר
  • יצא לאור ב-: 15/10/2018
  • שם המחבר: ינאגיהארה הניה
  • תורגם ע"י: אמיר צוקרמן
  • זמין להשאלה: כן

סקירות הגולשים

הוספת ביקורת

רק משתמשים רשומים מורשים להוסיף ביקורות. אנא התחברו או הירשמו

סקירות הגולשים

  • איריס
    איריס

    אם יש ספר שלא תרצו להחמיץ:

    לג'וד סנט-פרנסיס היה כמעט כל מה שאפשר לרצות, רוב חייו. הוא היה יפה להפליא, היה עורך דין מצוין ומוערך ועשיר עד מאד. חכם עד מאד, מתימטיקאי מחונן, פסנתרן נפלא ובעל קול ערב. היתה לו דירה שהתפרסה על פני קומה שלמה בבניין שפעם היה תעשייתי, במנהטן, מתוכננת במיוחד בשבילו, עם שכיות חמדה שקנה לעצמו או קיבל מתנות. הוא ידע לבשל ולאפות כמו במסעדות יוקרה, נסע וטייל ברחבי העולם. היה לו בן זוג אוהב, וחברים אוהבים וחברות אוהבות, רופא שהוא גם חבר, הורים מאמצים שאהבו אותו. היה מוקף בכל מה שאפשר לרצות.

    ובלילה, בחושך, היו התנים והצבועים מתגנבים אליו, עם זכרונות מחמש עשרה שנותיו הראשונות, והיו טורפים את שנתו, והיו מאיימים על מעט השלווה שהצליח לעתים (רחוקות) להאמין שהגיע אליה. והצבועים והתנים הללו רק חיכו שלרגע לא יעמוד על המשמר, לרגע ישכח שהוא צריך להסתיר את מי ומה שהוא באמת, או מי ומה שהוא חושב שהוא, שלמד להאמין שהוא, מלוכלך ומכוער, נכה ומעוות, מטונף מבפנים במידה שכזאת שהיא בלתי נסלחת.

    ג'וד סנט פרנסיס נמצא בסמוך לאיזה מנזר, בפח האשפה או סמוך אליו, וזכרונותיו הראשונים הם מן המנזר הזה, בו למד כל מה שילד צריך ללמוד, גינון ונגינה, קריאה וכתיבה, הסטוריה ולטינית, ספרות, וגם דברים שילדים אף פעם לא צריך שילמדו, שאסור שילמדו, דברים כואבים, דברים אסורים, שאין מדברים עליהם אף פעם. לא פעם נענש והוכה או הולקה. ותמיד עמד לשימושם של האחים ואב המנזר.

    עד שברח משם, יחד עם אחד האחים, זה שהיה תמיד נחמד אליו, שאף פעם לא הסתגר איתו בקיטון שהיה חדרו. זה שהבטיח לו הבטחות…

    ואחר כך הועבר למעון, יחד עם ילדים עזובים אחרים, שבו היחס אליו לא היה שונה מן המנזר, ואחר כך ברח, ואחר כך נאסף על ידי אדם אחד..

    ובגיל חמש עשרה, גיל הנעורים, המלא תקוות, המבולבל, בגיל הזה היה ג'וד סנט פרנסיס נער חכם ונבון ומשכיל יותר מרוב בני גילו, פצוע וחבול, עם נסיון חיים שלרובנו אין ולעולם לא יהיה, עם ידיעה שהוא פגום, מלוכלך, חולה, בלתי ראוי.

    "..למה היא אף פעם לו סיפרה לו בדיוק עד כמה עלובים, עד כמה כעורים, איזה קרע של אריג מלוכלך בדם ובבוץ הם באמת החיים שלו? …" (עמ' 98 – 99)

    כל חייו הבוגרים, אחר שסיים קולג', יחד עם שלושה חברים קרובים קרובים, אחרי שהגיע בקריירה שלו לשיאים שמעטים מגיעים אליהם, מצא אהבה, וחברוּת, וקשרים ארוכי שנים, לעולם לא האמין שכל החיבה, כל האהבה, כל החום, כל אלה אמיתיים; כי לא יתכן שאדם כמוהו רשאי להיות נאהב.

    "… אפילו כילד, אפילו כשחלם על מקומות אחרים, על חיים אחרים, הוא לא היה מסוגל לראות לנגד עיניו מה יהיו המקומות והחיים האחרים ההם; הוא האמין בכל מה שלימדו אותו על מי שהוא ועל מה שהוא יהיה. אבל החברים שלו.. הם דמיינו את חייו בשבילו. הם ראו בו משהו שונה מכפי שהוא אי-פעם ראה בעצמו;.. הוא מרגיש שהלוואי שהיה יכול להאמין בהוכחות שלהם כמו שהם מאמינים בהן; …" (עמ' 612)

    והם – הם מעולם לא הצליחו לשכנעו שהוא אכן ראוי.

    ".. כי הגיע לו אושר. גם לנו, לכולנו, זה לא מובטח, אבל לו זה הגיע…." (עמ' 638)



    לסקירה המלאה
    https://irisganor.com/?p=3917