חייו המשונים של אלברט נובס הוא ספר מטריד, שמשאיר את חותמו זמן רב לאחר סיום הקריאה. הוא לא קל לקריאה, ומצאתי את עצמי שם אותו בצד די הרבה פעמים, אבל כשסיימתי הייתי גאה בעצמי ואני חושב שעברתי חוויה מזככת.

הספר הזה שיצא לאור באמצע המאה ה 19 באירלנד, עוסק בתופעה די נדירה של נשים שמסיבות כלכליות, פסיכולוגיות או סוציולוגיות בחרו לחיות ולעבוד כגברים. באירלנד הענייה והדתית אשה יכלה להתפרנס אם היתה אשת איש (בהנחה שבעלה פירנס) או אם התפרנסה ממכירת גופה על הסיכונים הכרוכים במקצוע זה - כולל הסיכון להיכנס להריון, או להגיע לאחד מ"מוסדות מגדלינה" ולרצות מאסר ארוך עם עבודת פרך תחת המסווה של כפרת עוונות וחזרה לחיק ישו. הסיפור מתאר את אלברט נובס - ממזרה שגדלה אצל אומנת ולא הכירה את הוריה, שבחרה בקיום כזה "לא אישה ולא גבר" התפרנסה כמלצר בבית מלון, וכל קיומה שמעבר לעבודה הוא חיסכון קמצני של כסף כדי שלא תגמור את חייה בבית תמחוי, וחלומות בהקיץ - קמצניים אף הם - לגבי הדרך בה תחיה בעזרת אותו חיסכון.

קראתי וחשבתי על אנשים בשולי החברה, שהיו מוכנים לוותר על מהותם וגם על רגעים מעטים של אושר מזדמן, עבור איזו הבטחה מעורפלת של קיום עלוב חסר שאר רוח, ומוות מכובד לא בבית תמחוי...

אל תחמיצו בסוף הסיפור את אחרית הדבר מאת צפי סער, שמעלה שאלות מעניינות לגבי המיגדר אליו נולדנו. ולא רק בנוגע לבני אדם שהמין שאליו נולדו אינו תואם את המגדר שלהם.