מעבר לעובדה שטווין הוא גאון וצולל עמוק לתוך הדמויות שלו ומבין נערים וילדים בצורה שיכולה הייתה להפוך אותו לעובד הסוציאלי הכי טוב שעבד אי פעם עם נערים בסיכון דוגמת הקלברי פין, לא יכלתי שלא לחשוב כמה מהתיאורים של תום, המשחקים שלו, ההסתבכויות שלו ואפילו הקראש שלו על בקי מזכירים לי את אדם יאנג מ"בשורות טובות". אין לי ספק שגיימן בתור אדם משכיל שמעיד על עצמו שחרש את הספרייה וקרא בילדותו כל ספר הרפתקאות על המדף מכיר היטב את היצירות של טווין, וייתכן שכשאשר הוא מתאר ילדות חופשית, חלומית ואידיאלית באורח כמעט לא טבעי שרק האנטיכרייסט מסוגל ליצור עבור עצמו, אחד ממקורות ההשראה הזמינים ביותר הוא טום סויר.