חוזרים אל הדם

סנטור קמאצ'ו הוא שוטר צעיר וזוטר במשטרת מיאמי. הוא תמים, לא מפותח (פרט לשריריו הבנויים לתלפיות), בעל כוונות טובות וחי בגטו הלטיני (קובני) במיאמי. העיר מורכבת מהרבה מהגרים שלא נולדו בארצות הברית, מוצאים שונים המתגבשים בתוך עצמם, מתנגשים ביניהם ונלחמים על הטריטוריה והאג'נדה. השוטר הזה נקלע לצרה אחרי צרה דווקא כשהוא מנסה – בהצלחה – לעשות את מה שאמרו לו שצריך לעשות. וולף מאפיין היטב את המנטליות, דרכי ההתנהגות וההבעה, הסנקציות החברתיות המוטלות על בני (כל) קהילה, הסוטים מעקרונות היסוד בקהילותיהם. הוא מתאר תיאורים מדוייקים, נראה לי, של קובנים צעירים וצעירות וגם מבוגרים הנאבקים לשמור על המסורת. הוא מתאר שחורים, רוסים שהיגרו לעיר והפכו "אוליגרכים" ו/או בריוני-כנופיות, ופרופסור ממוצא ג'מייקני המנסה בכל כוחו ו(חוסר)הונו לשלול את האלמנט השחור שלו, ולהתייחס ל"צרפתיוּת" שבשושלתו, לכאורה. הוא מתאר מעט "אנגלו" שאינם נראים טוב יותר משאר המיעוטים בסיפור.

סיפור רחב-יריעה ומרתק, כתוב עם המון הומור וציניות ומאפיין את תת-התרבות של הקהילות השונות במיאמי.