הז'אנרים
כל הז'אנרים

דרג ספר זה מתוך 5
1 דירוגים
5
ממוצע
1
0
2
0
3
0
4
0
5
1
1
37 

דרג ספר זה מתוך 5
1 דירוגים
5
ממוצע
1
0
2
0
3
0
4
0
5
1
1
37 
37 
גודל (עמ'): 276
מו"ל: עם עובד
  • ISBN: 32-22093
  • גודל (עמ'): 276
  • מו"ל: עם עובד
  • יצא לאור ב-: 09/09/2019
  • שם המחבר: איגי דיין
  • זמין להשאלה: כן

תקציר

דוני אחדות היה ילד קשה ואז נער קשה. תעלול שיצא מכלל שליטה שיגר אותו ללונדון, אל הפאנק והסמים. אבל שני סודות כבדים – חורים שחורים ממש – עוד ימשכו אותו בחזרה ארצה, אל היישוב הפסטורלי שבו יהפוך הסיפור הזה לטרגדיה יוונית ממש.

בבית השכן ממתינה נל היפה.

לא רחוק, על ההר, ממתין הכפר.

ברקע, קב"ט עצוב ושני בריוני היפ הופ מנופחי שרירים כבר משמנים את כלי הנשק.
וגבר אחד עם עיני תכלת מושך בחוטים ואינו יודע שהם מתהדקים סביב צווארו.

ספר הביכורים של המוזיקאי איגי דיין הוא יצירה יוצאת דופן בעוצמתה ובאיכויותיה, חסרת רחמים אך מלאה חמלה: יצירה ספרותית ראשונה, פרועה ומענגת של אמן בשל, שחדוות הגילוי המשולחת של המדיום החדש ניכרת בה לצד ידו הבוטחת ואוזנו הרגישה.

 

"חוָה הוא ספר ביכורים בשל, מפתיע בכוחו ובטיבו. ספר שאוחז בקורא באופן גופני ממש: לופת, מושך, מרעיד, מלהיט, מכווץ, מעורר, ובכל פעם איבר אחר".     

מאיר שלו

 

"לאיגי דיין יש קצב כתיבה מסחרר ועוצר נשימה (כמו של מתופף על...) השפה שלו מרתקת ועשירה, והסיפור שהוא רוקם מעורר השתאות במקוריות ובמורכבות שלו".       אהוד בנאי

 

  • ISBN: 32-22093
  • גודל (עמ'): 276
  • מו"ל: עם עובד
  • יצא לאור ב-: 09/09/2019
  • שם המחבר: איגי דיין
  • זמין להשאלה: כן

סקירות הגולשים

הוספת ביקורת

רק משתמשים רשומים מורשים להוסיף ביקורות. אנא התחברו או הירשמו

סקירות הגולשים

  • איריס
    איריס
    כמו קליידוסקופ צבעוני, ים של צבעים ומראות וקולות וריחות מתערבלים מול העיניים בשפע מטורף של זרם התודעה, ובתוכם חוט דק ויציב של סיפור, חוט שנמשך ונפרש, נע קדימה (בעיקר) ואחורה (לפעמים) בזמן. סיפור נפלא ועצוב לפעמים, ומרתק לגמרי, סיפור מהחיים.

    הנה למשל (ורצוי לקרוא בקצב הראפ):

    "חבר חדש. התרגשות. סדר חדש. עולמות תוכן חדשים. רעיונות חדשים. מבחני קבלה. אישורים מרוממים. דחיות מקריסות. קווים מתיישרים – חיבורים מאשרים – שייכות. שונות – קווים אחרים, שבורים, מופרעי תדר, תהומות תודעתיים, פערים נוסחי בלבול ועצב. נקודת התייחסות למדידה. איתות מהבהב להתמצאות במרחב. מישהו לחלוק איתו. מישהו לשאול. …"

    איך הוא עושה את זה? את שואלת את עצמך, והשאלה מהדהדת גם לעניין הטכני של הכתיבה, משום שכל הסיפור הזה הוקלד על טלפון סלולארי, ואת, שמתקשה להשלים משפט, מסרון, בלי כמה וכמה שגיאות הקלדה, רק משום שהמקשים סמוכים כל כך אחד לשני, מתפעלת עוד יותר, וגם – איך הוא עושה את זה? והרי יש לו תופים ומוזיקה, והוא מוכר כבר וידוע בקהל המקומי, ופתאום – כשרון חדש שהיה חבוי ונסתר, ספר.

    לפני כמה שנים קראתי ספר של יו לורי – "מכירת חיסול" – ותהיתי איך זה ששחקן מוכשר שכזה מוציא תחת ידו ספר מתח כתוב לעילא, מרתק ומהפך דפים. ועכשיו זה "חוה". איגי דיין המוכר כמוזיקאי מוכשר ונפלא, מוציא תחת ידו ספר, ולא סתם ספר אלא כזה הנקרא בנשימה עצורה, כזה שהחיים עצמם מפריעים לו להיקרא.

    ארץ ישראל הישנה והדי-נידחת, ישוב שנמצא בערך בסוף העולם ומולו ישוב ערבי, וגיא ביניהם. והיריבות שבין שניהם, בעיקר בין בני הנוער, שאחר כך יתבגרו אבל לא יפסיקו לשנוא; שנאה שמקורה במעללי הילדות; המעללים של פעם.

    אבל זהו רק הרקע. וגם הוא צף ועולה מתוך ים הצבעים וזרם התודעה הנישא ומתגלגל גלים- גלים.

    מקום קטן הוא הישוב הזה, כולם מכירים את כולם. כולם יודעים מה היה ומי היה ועם מי, ומתי. או לפחות נדמה להם שהם יודעים (כי לפעמים, כך יספר לכם כל מי שגר במקומות הקטנים הללו, מה שמדוּבר ומרוּכל, אינו תמיד מה שהיה באמת). "אז כששרה מביאה לכאן גבר נאה כל העיניים נדרכות לקראתו, הפיות מתגייסים לעדכוני פיסות מידע אודותיו, והאוזניים כולן כרויות עד מאוד כדי לשמוע. במקום קטן גבר נאה חדש שמגיע זה עניין גדול." (עמ' 27)

    "… אלה שאינם כותבים שירים מבצעים בדרך כלל דברים ששיר היה יכול לחסוך. .. מה שתכנן המוח המיוסר.. יתפוס את מקומו בקורי המציאות. לשון זה הבל, למי אכפת מה אמרתי. שיקרתי. החיים והמוות, הם בכלל ביד המחשבה."

    וישנם גיבורי וגיבורות הספר – מיכה, שפעם בצעירותו אהב את שרה, ושרה שהיתה חברת הנפש של גליה, שיש לה את אחי. וישנו דוני, הנער. וישנם אלה שמסביב.

    וישנו הסיפור. איך נפגשו ומה קרה ואיך.

    ואי אפשר לעזוב, ואי אפשר להפסיק.

    וכל מה שאומר על העלילה עלול להשבית את שמחת הקריאה, שמחת הגילוי של קווי העלילה הנפתלים, אלה המגיעים לסוף שצריך היה להיות צפוי, ובכל זאת מפתיע. סיום כזה שאינו "תפור" או מעושה, כפי שקורה לעתים בספרים שאין הסופר יודע כיצד לסיימם, אלא סיום שהוא מלא ושלם, ומביא את הסיפור לידי גמר.

    סיפור של חיים. סיפור של אנשים ונשים.

    סיפור נפלא.

    https://irisganor.com/3774/