והמלך לא ידעה

סיפורה של אבישג שהמלך דוד ביקש אותה שתחממם את מיטתו חיפשו ומצאו את אבישג ומשם הסיפור מתפתח בצורה מעניינת כמו שרק חוה עציוני הלוי יודעת לכתוב. ספר טוב

" וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים; וַיְכַסֻּהוּ, בַּבְּגָדִים, וְלֹא יִחַם, לוֹ. ב וַיֹּאמְרוּ לוֹ עֲבָדָיו, יְבַקְשׁוּ לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ נַעֲרָה בְתוּלָה, וְעָמְדָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וּתְהִי-לוֹ סֹכֶנֶת; וְשָׁכְבָה בְחֵיקֶךָ, וְחַם לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ. ג וַיְבַקְשׁוּ נַעֲרָה יָפָה, בְּכֹל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל; וַיִּמְצְאוּ, אֶת-אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית, וַיָּבִאוּ אֹתָהּ, לַמֶּלֶךְ. ד וְהַנַּעֲרָה, יָפָה עַד-מְאֹד; וַתְּהִי לַמֶּלֶךְ סֹכֶנֶת וַתְּשָׁרְתֵהוּ, וְהַמֶּלֶךְ לֹא יְדָעָהּ. " (מלכים א' פרק א', פסוקים א'-ד')

ארבעה פסוקים בספר התנ"ך מציגים את דמותה של אבישג השונמית לראשונה לעולם, ארבעה פסוקים שאליהם מתלווה איזכור שמה של השונמית עוד פעמים בודדות בסיפור אחרית ימיו של דוד המלך והמלכתו של שלמה בשני הפרקים הראשונים בספר המלכים א'. ומאזכורים אלו נולדה דמותה של מי שיופיה נדמה שהוא מרכז קיומה בהגות היהודית ואת סיפור חייה מבקשת לספר חוה עציוני-הלוי בספר הנוכחי. לצד תיאור השתלשלות קורותיו של דוד בימים האחרונים פורשת עציוני-הלוי גם את המתואר בשלושת הפרקים הראשונים בספר מלכים א' מרגע הגעתה של השונמית לביתו של המלך דוד ועד למשפט שעורך שלמה המלך בעניינן של שתי נשים הטוענות שהן אמו של תינוק אחד ומקובל לקרוא לו היום "משפט שלמה"

אז איך הופכים סיפור תנ"כי לספר עלילתי? אם אתם חוה עציוני-הלוי, כנראה שבצורה פשוטה מאוד. יוכי ברנדס עשתה זאת לראשונה בשנת 2008 עם ספרה "מלכים ג'" שהציג לציבור הקוראים בארץ את סיפורי התנ"ך מנקודת מבט מעט שונה... ועסק בימי מלכותם של שאול, דוד ושלמה. ברנדס ממשיכה ומספרת את סיפורי התנ"ך מנקודת מבט מעט שונה בספריה הבאים ועציוני-הלוי הצטרפה בשנת 2010 עם הרומן התנ"כי הראשון שלה "אשת לפידות" שעסק בחיי דבורה הנביאה. ספרה הנוכחי של עציוני-הלוי עוסק גם הוא בתקופות מלכותם של דוד ושלמה, אך מתמקד בקו התפר בין שתי התקופות דרך סיפורה של "אבישג השונמית".

עציוני-הלוי מקדמת את עלילת הספר הנוכחי על ציר מרכזי אחד, סיפור אהבתה של אבישג השונמית לאחד מבניו של המלך, לצד צירי עלילה המוכרים לנו מספר התנ"ך עצמו. סיפור האהבה המניע את הספר מתכתב עם כל סיפורי האהבה המוכרים לנו מן הספרות לאורך השנים, גם כשהוא נושא על גבו את סיפורי המקרא המהווים את הסיבה לקיומו מלכתחילה.

סביר להניח שאם אתם כמותי, אינכם זכורים בפרוטרוט את סיפורה של אבישג השונמית את שני הפרקים הראשונים בספר מלכים א', ייתכן מאוד שגם לא הכרתם את תילי הפרשנויות שנתלו על הסיפורים הרבים המתוארים בפרקים אלו בקצרה בספר התנ"ך ולכן, צפויה לכם חוויה מרתקת אם תבחרו לקרוא את ספרה החדש של עציוני-הלוי, המציינת בדבר המחברת בספרה כי הכתוב בו נשען על בסיס מחקר שערכה וכלל ביקורים בחפירות ארכיאולוגיות בהן שרידי מבנים מתקופת המקרא, ביקורים במוזיאונים בהם מוצגים ממצאים מתקופת התנ"ך וקריאה נרחבת של ספרים ומאמרים על התקופה. היא מציינת גם שהבחירה שלה במילים מקראיות בספר, אף כי שובצו במשפטים במבנה מודרני, מכוונת. לצערי, הבחירה הזו פוגמת במידת מה בקריאה בספר בדיוק משום שהיא מהווה מעין שעטנז לא ברור שמרגיש יותר מכל כמו משלב לשוני תמוה ולא ברור המקשה בתחילה על החיבור לספר (ככל שמתקדמים בקריאה ההיבט הזה משתכח מן הקורא).

עד עתה הוציאה הסופרת חמישה רומנים תנ"כיים והנוכחי בכללם. אם הספר הנוכחי מעיד על תכנם של האחרים, הרי שמצפה לכם חווית קריאה קלילה ומעשירה בסיפורי התנ"ך המוכרים בהם נפרש בפני הקוראים המודרניים עולמן של הדמויות הנשיות במקרא שלא פעם נזנחו לטובת גיבוריו הגבריים, בדרך ההופכת את הקריאה בהם לקולחת. מומלץ לחובבי סיפורי התנ"ך החפצים להעשיר את ידיעותיהם בעזרת ספר שפשוט כיף לקרוא.