בבוקר קר באוקטובר 1946 קם פּיט בֶּנינג משנתו, מתח את רגליו הפצועות, לקח את האקדח ויצא מבית החווה שלו שבמחוז פורד במיסיסיפי. הוא נסע לעיירה הסמוכה קלנטון, וביצע פשע נורא. במהלך הימים והחודשים הבאים הוא מסרב לספק הסבר למעשהו - לשוטרים, לעורך הדין שנאבק למען זיכויו, לשופט, ובעיקר לבני משפחתו. בנו ובתו הצעירים ואחותו המבוגרת נותרים עם שאלות מייסרות: מה גרם לפיט, מטובי בניה של קלנטון, חקלאי מצליח והגון, לעשות את הנורא מכול? מה הקשר בין מעשהו לבין אשפוזה של אשתו בבית–חולים פסיכיאטרי? ואיך כל אלה קשורים לקרבות הקשים בפיליפינים שבהם השתתף פיט במלחמת העולם השנייה?
פיט מוכן לקחת איתו את סודותיו אל קברו, אבל בני משפחתו נשארים לא רק עם שאלות אלא גם עם סכנה מוחשית של איבוד החווה. הם נאלצים להתמודד עם מלוא ההשלכות של מעשיו, ובחתירתם לגילוי האמת עלולים לחשוף הרבה יותר מכפי שרצו מלכתחילה.
ברומן רחב יריעה חוזר ג'ון גרישם למחוז פורד, זירת ההתרחשות של ספריו הגדולים, ומאיר מזווית נוספת את חייהם של חקלאים ובורגנים, שחורים ולבנים, הנארגים יחד למרקם המיוחד של מיסיסיפי באמצע המאה העשרים. בשפה קולחת ומושחזת שהפכה לטביעת אצבעו האמנותית של גרישם, נפרש בהתחשבנות סיפור כואב על נאמנות ומשפחה, אהבה ומלחמה, ועל כוחה הבונה וההרסני של האמת.
ג'ון גרישם הוא מחברם של רבי–מכר רבים, ביניהם: ‘בר התרנגול‘, ‘הסחטן‘, ‘המייצגים‘ ועוד, שיצא לאור בהוצאת מודן.
"המסע אל הצדק הוא רק תחילתה של הסאגה המשפחתית הדרומית כאן... גרישם מצליח לעשות הרבה יותר הפעם." אסושייטד פרס
ספר מייגע. כדי לעבות אותו, הסופר מספר על כל מיני דברים שאינם מקדמים את העלילה. היו קטעים שלמים נוטפי דם ומחרידים ( התעללות היפנים בשבויי ארה"ב במלחמת העולם השניה) שעלעלתי מבלי לקרוא. לא הפסדתי כלום. למעשה, לולא הייתי קוראת את הספר, גם לא הייתי מפסידה כלום. חבל. בדרך כלל אני ממש נהנית מג'ון גרישם.
