yaelhar
תדהר כותב על התחנה המרכזית בתל-אביב, שהפכה עם השנים (מאות שנים או יותר לפי הסיפור) לתחנת חלל ממנה ממריאים ואליה מגיעים ובה חיים יצורים שונים, תערובות שונות של אנשים/רובוטים/וירטואליה/תוצרי גנים/תודעות ועוד. במובן הזה לתדהר יש דמיון עתיר רעיונות. הסיפורים מורכבים בעיקר מתיאורים המנסים לגרות את דמיונו של הקורא להמחיזם והתיאורים שופעי דמויות שונות עד כדי סחרחורת. זה ספר המורכב מהמון סיפורים קצרים, חלקם יפים, שלא התחברו לי לכדי סיפור שלם.
אז ככה: התיאורים יפים, הכתיבה מעניינת, הסיפורים מקרטעים. הסופר הזה ראוי לקוראים מתוחכמים ממני, שיוותרו על סיפור תמורת פיסות קטנות של דמיון. לי זה לא התאים, נטשתי ולא דירגתי. אולי לכם הוא יתאים יותר.
https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=114206