הז'אנרים
כל הז'אנרים

דרג ספר זה מתוך 5
15 דירוגים
2.8
ממוצע
1
6
2
1
3
3
4
0
5
5
3
גם ב - Kindle
הרשת התרבותית

במקום 42 

21 

הרשת התרבותית


דרג ספר זה מתוך 5
15 דירוגים
2.8
ממוצע
1
6
2
1
3
3
4
0
5
5
3

במקום 42 

21 

במקום 42 

21 

גודל (עמ'): 376
מו"ל: גרף
  • ISBN: 676-66
  • גודל (עמ'): 376
  • מו"ל: גרף
  • יצא לאור ב-: 11/11/2019
  • שם המחבר: נועה מנהיים
  • זמין להשאלה: כן

תקציר

הרשת התרבותית: מסות ומסעות אל האבולוציה של הרעיונות

הרשת התרבותית היא מסע מסחרר אל פינות שונות ולעיתים משונות של התרבות, ואל המקורות שעיצבו וממשיכים לעצב אותה – אלו הסיפורים שאנו מספרים לעצמנו על עצמנו.
מחיי נצח לכהונה אטומית; מגנבי ספרים לספריות מופלאות; מרובוטים לאימפריות; מרומנטיקה גותית לערפדים סקסיים; מאמזונות קשוחות לקדושות מעונות. באמצעות נבירה בשורשיהן של סוגות ספרותיות, טיפוס אל צמרת אילן היוחסין של מיתוסים קדומים ועכשוויים ועיון בתופעות פופולאריות, מבקש ספר זה לשרטט מפה של הֶקשרים מגוונים אשר יוצרים טופוגרפיה של הנפש המערבית.
העיצוב הייחודי של הרשת התרבותית מתווה את החיבורים בין מושאי המסות, ומאפשר שיטוט מפתיע בגן שבילים מתפצלים - מבוך מענג בו הפניה אל הנתיב הבא נתונה אצל הקורא ההרפתקן.
ספר זה כולל הרחבה של טורים אותם פרסמה נועה מנהיים לאורך כעשור במוסף "הארץ", לצד פרקים חדשים לגמרי. בסקרנות אינסופית היא רוקמת מארג ססגוני ושנון המגשר על הפער בין תרבות "גבוהה" ו"נמוכה", ומאירה את תהליכי הברירה הטבעית של הרעיונות האנושיים.
את הרשת התרבותית מלווים איוריה של שרית עברני, המהווים נדבך נוסף של יופי, מורכבות ופרשנות אמנותית.

נועה מנהיים היא בלשית תרבות, מסאית, תסריטאית ומבקרת. רשימות פרי עטה התפרסמו ומתפרסמות בכלי תקשורת שונים ובהם עיתוני רשת "ידיעות" ו"הארץ". בעשור האחרון היא משמשת כראש מחלקת הספרות העברית בהוצאת כנרת, זמורה, דביר, מלמדת ומרצה במגוון מסגרות, עורכת תסריט ומפתחת סדרות לטלוויזיה. היא פוקדת סדרתית של חנויות ספרים, בעיקר משומשים, שבאחת מהן פגשה את המו''ל של ספר זה, ולהבדיל, את בעלה, עמו ועם בנם היא מתגוררת בתל אביב.

  • ISBN: 676-66
  • גודל (עמ'): 376
  • מו"ל: גרף
  • יצא לאור ב-: 11/11/2019
  • שם המחבר: נועה מנהיים
  • זמין להשאלה: כן

סקירות הגולשים

הוספת ביקורת

רק משתמשים רשומים מורשים להוסיף ביקורות. אנא התחברו או הירשמו

סקירות הגולשים

  • ציפי
    ציפי
    הרשת התרבותית
  • נטעלי
    נטעלי
    גילוי נאות: אני מכירה את המחברת וזו הסיבה שעוד לפני שקראתי עמוד מתוך הספר, רצתי אצתי לקנותו. אני קוראת בו כעת, לאט ולסירוגין כי כפי שנכתב כאן בצדק - יש בו עושר עצום של ידע הנוגע במגוון רחב של עולמות ותחומים (ספרות, מדע, היסטוריה, תרבות בכלל). ממליצה בחום רב לקרוא את הפרק הראשון על מנת לקבל מושג אודות נפלאותו יוצאת הדופן. מהנה, מחכים ומעשיר - מי יתננו עוד ספרים איכותיים כאלה.
  • איריס
    איריס
    מאיפה להתחיל? האם מהעושר הרב הנמצא בכל עמוד בספר הזה, העושר התרבותי, האנציקלופדי, הבלתי נגמר, הקישורים בין נושא למשנהו, ולזה שבפרק הקודם או בשלושה (או עשרים) פרקים אחריו?

    או, אולי, בכשרון הכתיבה המופלא, המרתק, זה שאינו מניח לך להחמיץ אף מלה באף משפט?

    או … "החיים הם כמו קופסת שוקולד.." כך, בציטוט המפורסם מן הסרט "פורסט גאמפ"; הספר הזה הוא כמו קופסת שוקולד. לכל פרלין בה יש טעם אחר. אפשר לאכול את כולם בבת אחת, ואז כל הטעמים מתערבבים, והפה "מתפוצץ" מהנאה (או מהרעלת סוכר), ואפשר לטעום אחד, ולנוח, ולטעום אחר, ושוב לנוח, ושוב ושוב, עם הפסקות…

    או כמו חפיסת שוקולד גודייבה; שוקולד כהה עם גרגרי מלח גס נעוצים בו. אפשר לאכול את כל החפיסה בבת אחת, או לאכול קוביה או שתיים, להתענג על הטעם והניגודים. לחכות קצת, ולאכול שוב, ושוב להתענג.


    כך צריך לקרוא בספר הזה, לאט לאט. כל פרק בנפרד. לקרוא. "לעכל", לנוח. ושוב לקרוא.

    כי כל פרק הוא עושר עצום, של ידע, של אינפורמציה, של קישורים, של הקשרים.

    כמו קליידוסקופ של מידע, שמכל כיוון שנביט בו נראה משהו חדש.

    אפשר, כמובן, להגיע לכל המידע הזה לבד; עניין של חיים שלמים (טוב, לא חיים שלמים, אבל בהחלט חלק לא קטן), לאיסוף וקטלוג והבנה וקשירת הקצוות. או שאפשר לפנות לספר הזה, ולהתענג על כך שמישהי כבר עשתה את העבודה בשבילנו, וקיבצה את כל הראוי לקיבוץ, וקישרה את כל הראוי לקישור, ואזכרה קשרי משנה, ומשנה למשנה.

    ארבעה שערים לספר: זיכרון, מקום, דמיון ו-מחשבה, ובתוכם נמצא כל ערש תרבותנו: הספריות, שירי הערש, הערפדים, הזומבים, הדרקונים, בובות המין, קפיצת הדרך, פמיניזם, חיות מיתולוגיות, קלפי טארוט, אפילו ספר שפעם קראתי, וכל מה שזכרתי ממנו היה הפועל "לגנוט" שפירושו מעבר ממקום למקום בכח המחשבה, מצאתי גם כאן ("פני מועדות לכוכבים" של אלפרד בסטר; עכשיו צריך רק למצאו ולקראו שוב), וגם מחאות חברתיות ואחרות, דתות חדשות (הידעתם שחסידי ה"כוח" בקשו להפוך את "יום הסובלנות הבינלאומי" ל"יום הסובלנות הבין-גלקטי"?), מטמורפוזות (הידעתם ש"היפה והחיה" מבוסס על סיפור אמיתי ונפלא?), וספרים ואזכורים לספרים ולסיפורים, ואמונות מאמונות שונות (.."אל תחליפו סדינים ביום שישי ה- 13.. ואל תקצצו ציפורניים. אם אתם כבר קוצצים, אספו אותן בקפידה, שלא תדרוך עליהן אשה הרה ותפיל. לילידי החצי השני של פברואר מומלץ להיזהר מבנות מזל בתולה. וללבוש סגול.." – פרק 50), ועוד ועוד.

    מנהיים כתבה פעם טור שבועי במוסף "הארץ". מתישהו הוחלט להפסיקו, איני יודעת אם מצד הכותבת או מצד המערכת; החלטה אומללה למדי, שכן הטור ההוא היה נקודת אור מרתקת בקריאת "המוסף" בכל שבוע. (כיום, אגב, יש לה טור אחר לגמרי ב"גלריה" של יום ששי, אבל זה עניין אחר.)

    הספר הזה הוא קיבוץ חלק מהטורים, עם הרחבות ותוספות, וגם אם קראנו בו בעבר, שמחה גדולה היא לחזור ולקרוא ולרענן את הזכרון, ולהתוודע מחדש לכל אותם עניינים המונחים ביסוד התרבות, ברשת התרבותית של כולנו.

    מומלץ מאד.

    לאט לאט, כמו חפיסת שוקולד. להתענג על כל פרק בפני עצמו. ולשוב ולקרוא מתי שמתחשק.


    https://irisganor.com/?p=4750