חלומות צריך לצעוק ואת יובל אברמוביץ צריך להשתיק. עוד ספר כזה כמו כל השאר.... כמה עוד אפשר? בזבוז זמן ובזבוז של עץ.

ספר טוב, הצליח לחבר אותי לעולם החלומות, הספר מצליח לתפוס את הקואא כבר מהעמודים הראשונים. מומלץ

'הרשימה חלומות צריך לצעוק' כך רשום על גבי הכריכה של ספרו החדש של יובל אברמוביץ' תודו שזה מסקרן. למחבר הספר נחשפתי כשהקים את האתר שלו 'גיבור תרבות' רשת חברתית תרבותית המכילה 500 מבקרי תרבות מכל שכבות אוכלוסיה הצורכים תרבות מגוונת הצגות, סרטים ספרים תוכניות טלוויזיה מופעים דיסקים ועוד. ומוכנים לספר ולכתוב על החוויה שחוו. גם אני כתבתי שם תקופה מסוימת. גיבור תרבות הוא גם שמו של בית ספר לכתיבה שהקים אברמוביץ' ומוריו הם כותבים בכירים מכל גווני הקשת והמדיה הישראלית.
בגיל 16 חווה אברמוביץ'תאונה קשה שהותירה אותו נכה ומשותק. את הזמן שהותיר אותו מרותק לכיסא הקדיש דווקא לתכנון העתיד שלו ופחות על רחמים עצמיים וההרגשה של קורבן מה שפתח בפניו עולם שלם של הזדמנויות. אל הרשימה התוודע באותה תקופה קשה זאת. יום אחד אחז בידיו מחברת זנוחה מבית הספר והעניק לה את השם 'הרשימה' בה התחיל לכתוב לעצמו תוכניות למשך השנה הקרובה עד גיל 17. משאלות בנאליות לכאורה, להתנשק, להופיע במחזמר, לעבוד בעיתון עם טור קבוע, להקים עסק ועוד. אך כשמדובר בבחור נכה שאינו מסוגל לזוז מדובר בראיה מרחיקת לכת ובחלומות הנראים הזויים שבלתי ניתן להגשימן. אך לא בחור כיובל אברמוביץ' ייתן לתאונה להשפיע על חייו ובסופו של דבר הבחור עובר תהליך ארוך ומייגע של שיקום שבסופו הוא חוזר ללכת. נס מהלך ממש. זה לא היה נוצץ כמו בסרטים אך המטרה הושגה וזה מה שחשוב. לדברי הסקרנים ששאלו אותו, הרשימה עם היעדים והחלומות שכתב היא הסיבה והטריגר שגרם לו לחזור וללכת שוב. 'היא זו שעזרה לי להתרומם מהייאוש'.

מהפגש הראשון שלי עם האדם יובל אברמוביץ' התחיל כשנתקלתי בבלוג שלו "הרשימה", ברקע הדהדו זיכרון של שחקן בטלנובלה 'השיר שלנו' וידיעה כי מדובר באיש תיאטרון וטלויזיה.

כמה ימים של מעקב אחר המיזם המקורי ומעורר ההשראה שלו בבלוג הרחיבו את הדמות הכללית שהשתקפה באמצעי התקשורת והפכו אותה לאדם שהייתי שמחה להכיר וללמוד ממנו. אני חושבת שבזכות הבלוג שלו כתבתי לעצמי, אחרי שנים של אמונה כי אין לי חלומות, רשימה של דברים שהייתי רוצה שיקרו לי. אני זוכרת שגם התחלתי לפעול כדי להגשים חלק ממנה אבל המציאות התערבה, כהרגלה בקודש, ואני בחרתי לוותר על החלומות שלי לטובת מציאות משמימה ומדכאת עד עפר.

תקופה לא ארוכה אחרי שהכרתי את הבלוג הזה שלו נתקלתי במיזם נוסף שלו 'גיבור תרבות', אתר תרבותי שנועד להביא לקהל הרחב חוות דעת בנושאים תרבותיים שונים על ידי "אנשים מן הרחוב". נכחתי בערב ההשקה של האתר והייתי פעילה לתקופת מה במיזם הזה, שיצר יחד עם אמנון ז'קונט. במקביל להיכרות הכללית עמו הפכתי להיות חברת פייסבוק שלו והתחלתי לעקוב מקרוב אחרי הדרך בה קורמים עור וגידים התהליכים שונים שכתב עליהם בבלוג 'הרשימה', כשאני חוזרת ומבטיחה לעצמי לחזור לחלומות שלי ולפעול בדרך האפקטיבית להפליא שיצר לו יובל והוא מעניק לעולם כולו במתנה.

יובל מתאבד על החלומות שלו, זה אולי נשמע מעט מוקצן, אבל יובל מזהה את החלומות שלו בכל שלב בחייו ופועל ככל יכולתו להגשימם. אין זאת אומרת שהוא מתעלם מן המציאות ומהסביבה ברגע כלשהו, אבל הבחירה שלו להתמקד במה הוא רוצה שיקרה בחיים שלו, הופכת את החלומות שלו, כמעט אחד לאחר, למציאות.

הספר יצא לאור בזכות פרויקט מימון המון שפתח יובל והצליח לגייס רבע מליון שקלים - שעברו את היעד הראשוני ושל ההתעניינות הרבה במיזם הנוכחי שלו והאמונה של רבים וטובים כי יובל בהחלט ישיג את המטרות שהציב לעצמו וכל מי שבוחר להצטרף אליו בדרך, רק ירוויח מכך.

כשפתחתי את הספר שקעתי לתוכו בשניות, קוראת את הדברים שהכרתי באשר לדרך החיים הייחודית שלו כאדם, לניסיון החיים שלו ולאירועים השונים (טובים ורעים כאחד - כולם מפורטים בספר) שהשפיעו על האדם שהפך להיות והיו חלק מהדרך שלו להגשים את חלומותיו. בניגוד להרגלים קודמים שלי בעת קריאת ספרי הדרכה דומים, בכל פעם שיובל ביקש מהקורא לעצור ולעשות חושבין, זה בדיוק מה שעשיתי. ביליתי עם הספר מספר ימים , כותבת, וממקדת את החלומות השונים שלי, אלו שמוכרים לי מימים ימימה ואלו שהתבארו לי במהלך העבודה עם הספר.

יובל, בניגוד לאנשים רבים שמציעים לציבור להגשים את החלומות שלהם, יוצר בספר שלו דרך פרקטית להגשמתם. ספרו של יובל אברמוביץ' הוא ספר עבודה מעשי מאוד. אין בספר משנת פילוסופית או דיון אמוני על טבעם של דברים וטבעו של העולם, אלא תיעוד, מקסים בכנותו, של דרך חיים. יובל אברמוביץ' מציע לכל מי שחפץ בכך ליישם בחייו את התובנות השונות שלמד בדרכו למי שהוא היום. הוא מעניק לכל קורא של הספר כלים מעשיים ופשוטים להבנה ולביצוע, כדי להגשים את החלומות שלהם ולהתחיל בכך מהרגע הזה ממש. באופן אישי, מצאתי את עצמי ממלאת את עמודי המשימות השונים בספר בהנאה ובהתלהבות שלא זכורות לי שנים רבות.

מעבר להשקעה הרבה של יובל בהפיכת ניסיון החיים שלו לכלי הדרכה, ניכר שכל העושים במלאכת הוצאתו לאור עשו זאת על הצד הטוב ביותר. הספר, הנתון בכריכה קשה, עוצב על ידי תמרה מויאל, שהפכה אותו לצד ספר קריאה מרתק ורב תובנות לחוויה ויזואלית נעימה. עטרה אופק, שהייתה אמונה על העריכה הלשונית שלו, יצרה חווית קריאה קולחת ונפלאה בזכות הדרך הייחודית שלה לשמור על עברית תקינה בדרך שתואמת לימים הללו.

הספר הצליח לחבר אותי מחדש לעולם החלומות שלי, בדרך שהופכת אותם לברי מימוש כבר בזמן הקרוב. הבחירה של יובל לתאר ללא כחל וסרק את הדרך שלו להיות מגשים חלומות, עושה שירות נפלא לכל אדם שרוצה לשנות את חייו וניצב בפני אתגרים שונים בכל פעם שהוא עומד לעשות שינוי. אני חושבת שכל אדם שרוצה להחזיר את החלומות לחיים שלו יצא נשכר מעבודה עם הספר ורוצה להציע בחום לכל מי שחפץ בכך להשיג את הספר ולהתחיל לעבוד אתו כבר היום.