"הרמוני ... נותן קול לחסרי הקול ..."
בשורש כל טירוף יש אמת בלתי נסבלת ...

בגיל שבע־עשרה, חייה של ווילו הולוויי נהרסו בן לילה.
כשאביה עוקר בפתאומיות את המשפחה מהפנטהאוז המפואר שלהם בניו יורק לעיירה הזעירה הרמוני באינדיאנה, מרגישה ווילו עוד יותר תלושה ואבודה תחת משקל סודה. בגחמה של רגע, היא ניגשת לאודישן להצגה המלט, שמעלה התיאטרון הקהילתי של הרמוני, ובמפתיע זוכה בתפקיד אופליה - נערה המתמוטטת מטירוף ומאהבתה להמלט.

אייזיק פירס הוא "מהצד הלא נכון של העיר". בנו של שיכור מועד, הנער הרע של העיירה שסולק מבית הספר. נערות משתוקקות לתשומת ליבו, והעובדה שהוא עילוי במשחק רק מוסיפה לכריזמה שלו. אייזיק נעלם לחלוטין בתוך הדמויות שהוא מגלם; הבמה היא המקום היחיד שאליו הוא יכול לברוח. אין דבר שהוא רוצה יותר מאשר להגיע לברודוויי או להוליווד, ולעזוב את הרמוני לנצח.

אייזיק מגלם בהצגה את המלט, וכשווילו והוא נפגשים בחזרות, הם מתנגשים שוב ושוב. איש מהם לא מוכן לפתוח את ליבו בפני אף אחד. אבל ההתנגשות מובילה לשבירה, ושבירה מובילה לגילוי סודות כואבים, ועד מהרה ווילו ואייזיק מגלים שמילותיו של שייקספיר משקפות את חייהם. כאשר הם נתלשים זה מזה באכזריות, אף אחד מהם לא יודע איך זה ייגמר - האם בטירוף ובכאב לב? או בהחלמה, אהבה וגילוי של מי הם באמת נועדו להיות.