הרומנים הנפוליטניים 4: הסיפור של הילדה האבודה

לא ברור לי איך ספר כזה לא זוכה לחמישה כוכבים שלמים. זו סדרה מושלמת והספר הזה לא נותן להניח אותו מהיד, וגם כשנגמר דעתכם לא תנוח כי תמשיכו לחשוב עליו.

הספר האחרון בסדרה , סיפורן של אלנה ולילה חברות ארוכת שנים , סיפור יפה , ומרגש , קצת קשה לי עם הסוף , שהוא לא ברור מאוד . אבל בכל זאת ממליצה בחום !

שבתי אל סיפוריהן לִילה ואלנה-לֶנו, כמו פגישה עם חברה ותיקה שלא נפגשתי אתה הרבה שנים, ואנחנו ממשיכות בדיוק מאותו המקום שהפסקנו, כאילו לא בגרנו מעט, ועשינו הרבה, ונסיבות החיים שעברו על שתינו ודאי חרטו איזה סימן בלתי נראה.

גם לילה ואלנה חוזרות, במהלך הספר הזה, למערכת היחסים שהיתה ביניהן אי אז בילדותן. לנו, שבסופו של הספר הקודם בחרה במי שאהבה בנעוריה על פני אישה ואבי בנותיה, תוך שהיא משאירה אותן ואותו בחוסר וודאות. בין נסיעותיה בעקבות ספריה, ובעקבות אהובה, המשפחה נשארת מאחור, וצריכה לתפקד, עד שהיא חוזרת. ושוב נוסעת.

שוב אין היא האשה הקטנה הלא משכילה, שבאה ממקום נידח ובלתי נחשב; עכשיו היא כבר עומדת על רגליה בזכות עצמה ובזכות הספרים שכתבה, יכולה להרשות לעצמה מעט ביטחון.

אבל החיים לא באמת מאפשרים לך, אפילו אם פרסמת ספרים ואת מפורסמת ומרצה מבוקשת, ונודדת מעיר לעיר ואף ממדינה למדינה, כדי לפגוש בקהל קוראיך ולקדם את ספריך, אין הם מאפשרים לך להינתק מכל העוגנים, לפרוח, לנוּד ממקום למקום כמי שאין דבר הקושר אותה למקומה. לא. החיים עצמם יש להם דרישות משלהם, ואת צריכה להיות שם כדי לענות על הדרישות הללו.

שתי החברות חזרו והתקרבו והסימביוזה ביניהן הלכה וגברה. שתיהן הרו יחדיו, וילדו בהפרשים קטנים, וסייעו אחת לשניה, בעיקר לילה לאלנה, בטיפול בילדות ובבנה של לילה. ובקרבה הזו הסימביוטית, היה משום חזרה על דפוס ישן של פעם, דפוס שבו הן אוהבות-שונאות אחת את השניה, מתחרות בכל מיני עניינים, נאבקות על מקומן בעיני אחרים וזו בעיני זו, ותלויות האחת בשניה בעניינים רבים ושונים.

ושוב מתרחקות, ושוב חוזרות. והדפוסים החוזרים של ימי ילדותן, שבים ועולים על פני השטח שוב ושוב.

הספר הזה מקיף כמה עשרות שנים, מתרכז פחות בפרטים הקטנים של היומיום, מדלג בחופזה, לעתים, על שנים מספר, ומביא לסיומם את סיפורן של שתי הנשים הרגילות הללו, שאין בהן שום דבר מיוחד, ורק יכולת הסיפור המופלאה של פרנטה הופכת את חייהן למרתק ומעשיר.

ארבעת הרומנים הנפוליטניים של פרנטה הם, בעיני, בחזקת קריאת חובה מומלצת ומענגת.


לסקירה המלאה, אם תרצו:

https://irisganor.com/?p=3768

מירטה
סדרה מעולה שמספרת את סיפורן של 2 חברות בנאפולי במשך הרבה שנים. הספר האחרון בסדרה שסוגר אותה. ממליצה מאוד על כל הסדרה.

הספר סוגר את סיפור חברותן הנדיר של לנו ולילה והוא מיועד לאלה שקראו את שלושת הראשונים. לפני שקוראים בו מומלץ לחזור על הקודמים ובעיקר על הראשון כי כאן נסגרים כל המעגלים שנפתחו בראשון. בסופו יודעים מה קרה עם כל אחת מהדמויות שמופיעות בספר הראשון, שישים שנה מאוחר יותר..
נהניתי מכל רגע וכל כך הצטערתי שהסידרה הסתיימה.

חיכיתי לספר בקוצר רוח
ציפיתי שיסגור את הקצוות ,שיאמר לי מה נגמר בסוף והיכן לילה .
התאכזבתי מהסוף .,ציפיתי ליותר מאיך שנסגרה הסדרה.
הספר אכן ממשיך לספר את המשך קורתיהם של לילה ואלנה
כאן היה החלק היפה כמו שאר הספרים
אבל הסוםרת הגדישה עמוד וחצי לסוף העלילה וכאן קצת התאכזבתי
ציפיתי ליותר מידע על לילה ,מה נגמר איתה משהו קצת יוצר קונקרטי שיסגור את פרק הפתיחה ,וחבל שלא כך

סידרת מופת שחובה לקרא.סיפרות קלאסית במיטבה עם עלילה קולחת שנישארת עם הקורא זמן רב לאחר סיום הספר.