הרומנים הנפוליטניים 1: החברה הגאונה

"'.. את החבֵרה הגאונה שלי, את צריכה להיות הכי טובה מכולם, גברים ונשים."
אלה הדברים שאומרת לִינָה, היא לִילָה, ששמה בעצם רָפָאֶלָה, לחברתה הטובה ביותר, אֶלֶנָה, בבוקר חתונתה של הראשונה. והיא רק בת שש-עשרה, או כבר בת שש-עשרה (תלוי בעין הקורא/ת).

אלנה, בת דמותה, כך נראה, של הסופרת, היא המספרת. מספרת על שנות ילדותן ונעוריהן בשכונה עניה בנאפולי. שכונה, שכדי להגיע ממנה לים צריך לנסוע ממש רחוק (כך זה נראה בעיני הילדות), או ללכת על הכביש ומתחת למנהרה המובילה אל מחוץ לשכונה, וללכת, ללכת, ללכת.

נאפולי שאינה מוכרת למי שאינו חי בה, וגם למי שחי בה, בשכונות ה"טובות" יותר, העשירות יותר, אינה מוכרת באמת. נאפולי של עוני אמיתי, של בגדים ישנים ונעליים קרועות, דיבור בעגה, ילדים העוזבים את בית הספר (אם אי פעם למדו בו בכלל), כדי לעזור בפרנסת המשפחה, אלא אם כן המורות והמורים מצליחים, בדרך לא דרך, לשכנע את ההורים כי ילדתם חכמה מדי, מכדי להפסיק את לימודיה.
כך קרה לאלנה; כך לא קרה ללילה.
אבל כשאלנה התקשתה בלטינית וביוונית, התברר כי לינה למדה אותן בכוחות עצמה, דרך ספרים בספריה, ויכולה היתה לסייע ולהראות את הדרך הנכונה ללמוד.
אז מי באמת הגאונה מן השתיים?

שתי חברות שחייהן שלובים האחת בשל השנייה, ובחייהם של האנשים האחרים בשכונה.
ההתבגרות המוקדמת המחויבת בשכונה שכזו, שבה הכל גלוי וידוע, ונסתר. שבה נערות יפות מחוזרות תדיר, על ידי נערים בגילן, ונערים מבוגרים מעט יותר, שלא לדבר על אנשים שחצו כבר את גילאי העשרים, והשלושים, והארבעים. והאבות של אותם נערים. הידיעה האינסטינקטיבית של כל ילדה ונערה באשר היא, לא להגיב, לא להשיב מבט, לא לענות. כך בנאפולי ובכל מקום אחר, ובמדינות אחרות ומקומות מרוחקים גם

חברות אמיצה, רבת שנים, עליות ומורדות נפרדת בספר הראשון ..שתי נשים שונות בתכלית ובאופי מקיימות קשר חברות אמיץ לאורך שנים. הסופרת הגדילה לתאר אותם בכישרון יוצא דופן ...מצליחה להעביר לו את רוח התקופה, התרבות והזמן.
ממליצה בחום לא תתאכזבו

סדרה מעולה שמספרת את סיפורן של 2 חברות בנאפולי במשך הרבה שנים. הספר הראשון בסדרה. ספר מרתק שקשה להוריד מהיד. ברגע שסיימתי הייתי חייבת להתחיל את השני. ממליצה.

ספר מעניין.
לא כגודל הציפיה והביקורות הרבות.
ספר מלא איסורים..אלימות...וחברות נפלאה
מלא עומק ורגש
כדאי לקרוא גם את שאר הספרים

ספר מעניין.
לא כגודל הציפיה והביקורות הרבות.
ספר מלא איסורים..אלימות...וחברות נפלאה

ספר מעניין.
לא כגודל הצךיה והביקורות הרבות.
ספר מלא איסורים..אלימות...וחברות נפלאה

יכול להיות שקראתי לאחר ששמעתי וקראתי התייחסויות רבות, וקצת התאכזבתי כי ציפיתי ליותר...
הסיפור מתחיל בצורה מרתקת, אך לטעמי מאבד את חיוניותו במהלך תיאורי היחסים בין שתי החברות והאירועים המשפחתיים והחברתיים. לא תמיד מעניין ולא תמיד אהבתי את התרגום.
לא בטוח שאמשיך אל הספרים הבאים בסדרה.

ואו, ספר שניקרא ללא יכולת להניח את הספר מהיד. כתיבה מעולה עם דמויות אנושיות, עמוקות ומורכבות. הספר הכי טוב שקראתי לאחרונה

סיפור שנכתב לספר מופלא עם דמויות מעניינות על רקע העיר נאפולי שבאיטליה, קסם של ספר נהנתי לקרוא.

רכשתי אותו בעקבות המלצה חמה של חברים. אני לא בטוחה שהייתי מסווגת אותו כ"יצירת מופת" או "ספר חובה" ובכל זאת, אחרי שצלחתי בקושי את ההתחלה, די נסחפתי ברומן המתאר את החיים בשכונת עוני בנאפולי, היחסים בין שתי חברות מילדותן ועד היותן נערות צעירות, בין תושבי השכונה, הניכור בין תושבי שכונת העוני לבין אלו הגרים במרכז העיר, האמידים יותר.
בסופו של הספר נשארתי סקרנית לגבי המשך קורותיהן של הדמויות המתוארות ובעיקר שתי החברות עד כדי החלטה לרכוש גם את ספר ההמשך.
מומלץ למי שאוהב את הז'אנר הזה.
תיאור של

ספר שמציג בצורה נפלאה את החיים בכפר קטן ליד נפולי בשנים שלאחר מלחה''ע הראשונה. הספר מתאר באופן קולח ומלא חיים את ילדותן ונערותן של של המספרת ושל חברתה הטובה ביותר לילה, שמתוארת כחיה בעולם משלה אבל שולטת בחיים של ילדי ונערי השכונה בזכותה אופייה ושכלה החד.

אני לא יודעת האם הספר הזה, הראשון מארבעה ספרים בסדרה שמכונה "הרומאנים הנפוליטאניים" הוא יצירת מופת או שהסופרת שחיברה אותו, אלנה פרנטה, היא ממשיכתן של אלזה מורנטה ונטליה גינצבורג, האהובות עלי מאוד. אני גם לא יודעת האם כוח המשיכה שלו הוא בגיבורות הנשיות שהוא מעמיד במרכזו, בכך שמקום ההתרחשות הוא איטליה - מדינה שנופיה, אנשיה, שפתה ותרבותה מהלכים עלי קסם מיוחד ושבה גם התגוררתי במשך מספר חודשים או שמא מדובר בכוח האלמותי שמעניק הרומן לספרות ולספרים ככנפיים שעמן ממריאות הגיבורות מתוך המציאות הקשה, הדלה, הגסה והברוטאלית הסובבת אותן שגרם לי להזדהות ולהתחבר אליו ממקום נפשי עמוק ומיוחד זה (כפי שקרה לי בספר אחר שקראתי לאחרונה ואהבתי מאוד בשם "למה לך להיות מאושרת אם את יכולה להיות נורמלית" מאת ג'נט וינטרסון - מומלץ בפני עצמו!). אלה יכולות להיות כל הסיבות האלה וגם לא אף אחת מהן. אני כן יכולה לומר שלספר הזה יש כוח משל עצמו, אולי כמו הכוח של אותה לילה (לינה/ רפאלה), לא מוסבר, מושך ועוצמתי שמניע את הקורא לשעוט קדימה, עוד דף ועוד אחד ועוד דקה ועוד שעה ובכל הזמן הזה להישאר ברחובות ובבתים של נפולי, עם שלל הדמויות שמרכיבות את השכונה וכמובן עם הגיבורות שלו (כאשר ברקע נשאלת השאלה מיהי בעצם אותה חברה גאונה והתשובה, בניגוד למה שנדמה בהתחלה, אינה ברורה בכלל, גם לא בסיום הקריאה. ובהקשר זה - הנה עוד מעלה של הספר, היכולת להדהד שאלות במהלך ובסיום הקריאה). כאשר כוח כזה, כפי שתואר, מחזיק על פני מאות עמודים (אני כבר בעיצומה של הקריאה בכרך השני) ולא נראה שהוא עומד להיחלש - מדובר בגילוי ובהנאה וודאי שייזכו את הספר בהמלצה חמה. עם זאת, כהרגלי, אני אוהבת לסייג ולהזהיר בשני עניינים: האחד, לא כולם מוצאים בספר עומקים מיוחדים או כאלה שיזכו את הספר או אפילו את הסידרה בתואר "יצירת מופת". בעניין זה אפשר לקרוא את הביקורת שכתב נסים קלדרון ופורסמה ב"וואלה" וכן ביקורות אחרות שכתבו קוראים מן השורה. העניין השני קשור בראשון והוא שבשנה-שנתיים מאז שפורסם הכרך הראשון הספר זכה לאינספור איזכורים בעיתונות הכתובה והדיגיטלית, ברשתות החברתיות, ברשימות רבי המכר וכן בהמלצות חמות ונלהבות כשאת כל אלה מלבה כמובן העיסוק הקדחתני בשאלת/ תעלומת זהותה של המחברת המסתתרת מאחורי הפסבדונים "פרנטה". כל אלה הם רעש גדול שללא ספק תרם ליחסי הציבור, לתפוצתו הנרחבת של הספר ולהצלחתו ועם זאת טמונה בכך גם מכשלה בדמות הטענתו של הקורא בעודף ציפיות בבואו לקרוא את הספר. על כן, טוב יעשה לטעמי הקורא שישתדל להנמיך את ציפיותיו ולגשת אל הקריאה ממקום שווה נפש ככל האפשר. באופן כללי, אני ממליצה להימנע מקריאת ביקורות או פולמוסים על הספר אך במקרה זה, מהסיבות שתוארו, המלצה זו מקבלת משנה תוקף. משאמרתי זאת, אסכם ואומר שמדובר באחד הספרים הסוחפים, הטובים והמהנים שקראתי בזמן האחרון ושאני כבר מתכננת נסיעה לנאפולי בעקבותיו.

סיפור חברותן של שתי ילדות , בתו של הסנדלר ובתו של השוער שהסופרת מפליאה לתאר את שכונת מגוריהן בנאפולי על שלל צבעיה וגווניה. יחד עם הגיבורות חוויתי את הווי החיים של תושבי השכונה שמעורבים בהם חום ואהבה לצד שנאה וקנאה. הדמויות בסיפור רבות ולעיתים חשתי שאני מתקשה לעקוב אחר השמות והקשרים, אך ככל שהספר התקדם הכל התבהר. ספר מומלץ.

זה הראשון מבין ארבעה בסדרת הרומנים הנאפוליטניים.
סיפורן של אלנה ולילה, שתי ילדות מבריקות בשכונות העוני של נאפולי בשנות החמישים.
הספר מתאר את חיי השכונה באופן ריאליסטי ואמיתי ומתמקד ביחסי האהבה והקנאה בין שתי החברות שחולמות לצאת מהשכונה, להתעשר ולהצליח.
מומלץ בחום גם אם ההתחלה קצת איטית ולוקח זמן להכיר את הדמויות ולהיכנס לסיפור. לא לוותר.

ספר מקסים שחי את חיי הדמויות לעומקן, ספר הצולל למעמקי הנפש וחושף דברים אמיתיים ונוגעים ללב. קראתי ונהניתי מאד ואמשיך לקריאת הספרים הנוספים שלה