הז'אנרים
כל הז'אנרים

דרג ספר זה מתוך 5
9 דירוגים
2.9 ממוצע
1
3
2
1
3
2
4
0
5
3
1
הרומאן המצרי

הרומאן המצרי


דרג ספר זה מתוך 5
9 דירוגים
2.9 ממוצע
1
3
2
1
3
2
4
0
5
3
1
38 
38 
גודל (עמ'): 180
מו"ל: הוצאת הקיבוץ המאוחד

תקציר

ל"בת הגדולה", הגיבורה של הרומאן הזה, יש שורשים מצריים מדורי־דורות. מצד האב – עוד מימי גירוש ספרד, אז הגיעו מקסטיליה, לאחר תלאות וטלטלות, שבעה אחים קאשְׂתילים ונחתו בחוף עזה; ומצד האם אפילו 3000 שנה מוקדם יותר, שכן היא נצר לבית־האב היחיד שלא מסופר עליו בתולדות ישראל, אלה שסירבו למשה רבנו ונשארו במצריים. את בני המשפחה העלה ממצריים בשנות החמישים השומר הצעיר. הם היו מאנשי הגרעין המצרי, שנקלט בקיבוץ עין שמר ועד מהרה גורש משם בעוון סטליניזם.


בתערובת של עובדות היסטוריות וביוגרפיות, ואגדות מומצאות, ובדיון והגזמות, ושפע של פרטים ומאורעות שכביכול אינם ממין העניין, כותבת קסטל־בלום בגוף שלישי את הסאגה המשפחתית של משפחת קאשְׂתיל. לראשונה פוגש העולם הספרותי הקסטל־בלומי את העולם ההיסטורי ואת הזיכרונות המשפחתיים, ובמפגש הזה הטון של המספרת חמקמק, מעורר היסוס מתמשך אם הדברים נאמרים ברצינות, בקריצת־עין או בהפלגה גרוטסקית.

עצם הז'אנר של רומאן המשפחה והקונבנציות שלו מאותגרים כאן. "עץ המשפחה" כמו זוכה לגיזום משונה – צמרתו נשלחת בתנופה הצידה. התשובה לשאלה מה שייך ומה לא שייך לסיפורה של הזהות המשפחתית המדומיינת, לאותם מאפיינים מלַכדים העוברים מדור לדור, חדֵלה להיות טבעית ופשוטה.

כמו בסיפורי משפחה אחרים, גם בסיפור של משפחת קאשְׂתיל נמצא ארוחות ומפגשים משפחתיים, מיתות ולוויות, אירועים ופרטים החוזרים באופן מפתיע בדורות שונים של המשפחה, אִמרות וסיפורים משפחתיים, וגם דברים שלא מדברים עליהם, כי הם חרפה למשפחה, או עלבונות ואי־פרגונים, שאף הם דבק משפחתי מאחה.

אבל המאפיינים האלה מחליקים הצידה אל עֵבר הפארודיה והאבסורד, או אל הבלתי־שייך לכאורה. כך גירוש ספרד המכוֹנן, והגירוש מעין שמר, ושאר הגירושים וההדרות המכאיבים, מצטרפים ל"גירוש ברמינגהם" שבו נמנע מן "הבת הגדולה" לגור בדירה "שדרורה מֶקְקֵיי סידרה". ובמקום סיפורם של שבעת האחים בגירוש ספרד צץ סיפורו של אח שמיני שהמסורת המשפחתית העלימה, כי בתו היתה רועת חזירים וחרפה למשפחה. דווקא הבת הזאת היא אנלוגיה מוקצנת ל"בת הגדולה" הדחויה, כפי שבת־דמות אחרת שלה היא סֶלֶסט, היהודייה המצרייה החסרה כל עניין בישראל, שההצדקה להופעתה בספר, כמו גם ההצדקה לחומרים לא־שייכים אחרים, היא הפוטנציאל האנלוגי שלה, אשר עצם הפעלתו מושארת לקוראים. הספר הזה, היודע להפוך שורת מיתות לטקסטים קומיים, הוא בסופו של דבר ספר על כיליון ועל שיברונם של אידיאלים ושל חלומות גדולים; על אי הרלבנטיות של התום לישראל של ימינו. "ייאוש כזה לא נודע במדינה מאז הקמתה". בהעזה רבה מוליכה בו קסטל־בלום את כישרונה האדיר לאזורים חדשים בכתיבתה.
המשך קריאה
  • ISBN: 4-31-4975
  • גודל (עמ'): 180
  • מו"ל: הוצאת הקיבוץ המאוחד
  • יצא לאור ב-: 01/01/2015
  • שם המחבר: אורלי קסטל-בלום
  • זמין להשאלה: כן

ביקורות



"הרומאן המצרי" מאת אורלי קסטל בלום הוא איכותי, מרגש ורבגוני, שוזר בתוכו אירועים מההיסטוריה הקרובה והרחוקה של עם ישראל.


עם דמויות בלתי נשכחות, אהבות שהן גם גדולות מהחיים אבל גם יומיומיות, תיאורים מדויקים עד כאב ומצחיקים עד דמעות של החיים במשפחה ענפה ומסועפת והיריעה ההיסטורית הרחבה שנפרשת בפני הקוראים הופכים את הרומן של קסטל בלום לספר אפי המספר את הסיפור של כולנו כחברה וכאומה. 

סקירות הגולשים

הוספת ביקורת

רק משתמשים רשומים מורשים להוסיף ביקורות. אנא התחברו או הירשמו

סקירות הגולשים

  • איריס
    איריס
    כל מי שגדל/ה בקיבוץ מכיר/ה את סיפורי הפילוג בתנועה הקיבוצית, בשנות החמישים של המאה הקודמת, פילוג שקרע קיבוצים ומשפחות ובסופו נוצרו שתי תנועות, שברבות הימים תהיינה הסמן הראשון לאיחודה מחדש של כל התנועה הקיבוצית – האיחוד והמאוחד.

    גם בשומר הצעיר, ובמפ"ם היה סוג של קריעה, או פילוג, על רקע משאל מסוים שנערך בתנועה, ומי שלא ענה אמן על החלטות התנועה, בעיקר מי שלא היו "בשר מבשרה" מצאו עצמם מנודים ומגורשים. כך היה לחברי הגרעין המצרי בעין שמר.

    "חברי הגרעין באו מרבעים שונים בקהיר, והשומר הצעיר איחד את כולם והוציא אותם ממצריים לקיבוץ, ומן הקיבוץ גירש אותם באוטובוס לחדרה, כפי שעוד נספר" .

    הספר כולו הוא בעצם, ספר של גירוש.

    גירוש מן הקיבוץ – זה של הגרעין המצרי, אבל לא רק.
    יש, למשל - "אביה של אדל נודה ממשפחתו הספרדית, כי התחתן עם אשכנזייה גרמנייה." (פרק שני)

    או התיחסות לגירוש היהודים מספרד, מאות שנים לפני הגירוש מן הקיבוץ "בימי גירוש היהודים מספרד, אחרי טלטלות ואובדנים רבים, עלו שבעה אחים על ספינה, ואחר-כך עלו על עוד ספינה, וסביר להניה שגם על עוד אחת, עד שהגיעו לנמל עזה, ובעיר הזאת התיישבו." (פרק שני)

    ואחר כך, תיאורה של הקבוצה שיצאה מן הקיבוץ, אך נשארו אנשיה ונשותיה בחבורה מאוחדת פחות או יותר, שהקשרים ביניהם קרובים לקשרים משפחתיים, ולעתים גוברים עליהם. ובפעמים אחרות – סכסוכים או אי הסכמות הופכים למשהו שדומה לסכסוכים בתוך המשפחה.

    וישנה האשה המגורשת מתוך משפחתה שהמירה דתה, ועל כן אינה נמנית על בני המשפחה, כאשר סופרים אותם.