הקרקס הנסתר

ספר באמת שונה, רוב רובו של הספר מתאר זכרונות, אין עלילה כמו שאנו רגילים שקיימת בכל ספר אז משאירה לשיקולכם.

יש ז'אנר של ספרים שאין לו עדיין שם (הקופירייטרים מוזמנים...) המנסה לתת פה לאווירה ולמיתוסים. לפעמים אין בספרים מהסוג הזה עלילה ברורה (נניח "מלכת השלג" של קנינגהם) לפעמים יש בהם עודף עלילה ועלילות משנה - כמו בספר הזה אבל בכולם העלילה מנסה להדביק - ללא נשימה וללא הצלחה - את האווירה המככבת בסיפור. אפשר לראות אותה (את העלילה) מתאמצת, כושלת ולבסוף מוותרת.

אז בעיקר השתעממתי. אני דווקא אוהבת לקרוא ספרים על מערכות יחסים, ויודעת שאין דבר כזה "אין דבר כזה" כשמדובר באנשים. יש הכל. אבל כשמדובר בספרות - אני זקוקה לשיכנוע. חוץ מספרי פנטסיה - בהם נטל ההוכחה הוא עלי - אני רוצה שהסופר ישכנע אותי שמה שהוא כותב היה יכול להיות במצב כלשהו. וגם - אם אפשר - שיספר לי סיפור מעניין. ומבחינתי איגן כשלה בשני המדדים האלה.
https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=96084

ספר אווירה, שבו לעלילה יש מקום שני, ספר מסע, שרובו מסע של זכרונות, זכרונות מנופצים, ספר בעל כתיבה טובה גיבורים עם סודות והרבה משפטים שאפשר לגזור ולשמור