הז'אנרים
כל הז'אנרים

דרג ספר זה מתוך 5
2 דירוגים
2.5
ממוצע
1
0
2
1
3
1
4
0
5
0
1
גם ב - Kindle
הספרייה הניידת ממריאה

במקום 39 

25 

הספרייה הניידת ממריאה


דרג ספר זה מתוך 5
2 דירוגים
2.5
ממוצע
1
0
2
1
3
1
4
0
5
0
1

במקום 39 

25 

במקום 39 

25 

גודל (עמ'): 182
מו"ל: כנרת זמורה ביתן דביר
  • ISBN: 800-414605
  • גודל (עמ'): 182
  • מו"ל: כנרת זמורה ביתן דביר
  • יצא לאור ב-: 01/05/2019
  • שם המחבר: ציפור פרומקין
  • זמין להשאלה: כן

תקציר

"הוא גנב," הפטיר הספר האדום וגנח. גבו כאב עליו, ועד מהרה החלו מסתמנים על כריכתו סימנים כחולים שהעידו על מכות יבשות.

"אני גנב? חתיכת..." צווח הספר הירוק שניסה עדיין להשיב את נשימתו. גם על כריכתו החלו מופיעים אותם סימנים כחולים בדיוק, אם כי בדוגמה שונה קצת.

"אני לא מבינה," אמרה הספרייה הניידת. "מי גנב ממי?"

"הוא!" צעקו שניהם בבת אחת. "ממני!"

 

בוקר אחד קמים תושבי העיר X ומגלים שבעירם מסתובבת ספרייה ניידת בלי שום אדם במושב הנהג, והספרים בה... חיים! שנים רבות היתה הספרייה שקועה בשינה בקצהו של מגרש גרוטאות, עד שהעירו אותה ילדה סקרנית בשם סופי ודודתה עדה. עכשיו היא לא רק ספריית השאלה אלא גם אמבולנס לספרים במצוקה, ויחד עם סופי ועדה היא יוצאת למשימות הצלה ולהרפתקאות מפחידות ומצחיקות, מותחות ומרנינות, שאהבה עמוקה לספרים מפעמת בכולן.

 

שני ספריה הקודמים של ציפור פרומקין, "ריקי לי וו דבוקה לכיסא!" ו"קצה העולם", ראו אור בהוצאת טל-מאי.

 

איור ועיצוב העטיפה: לירון כהן

 

 

 

 

 

 

  • ISBN: 800-414605
  • גודל (עמ'): 182
  • מו"ל: כנרת זמורה ביתן דביר
  • יצא לאור ב-: 01/05/2019
  • שם המחבר: ציפור פרומקין
  • זמין להשאלה: כן

סקירות הגולשים

הוספת ביקורת

רק משתמשים רשומים מורשים להוסיף ביקורות. אנא התחברו או הירשמו

סקירות הגולשים

  • סמדר
    סמדר
    מתוך התקציר וגם מהפרק הראשון ניתן כמעט לטעות שזהו ספר לילדים. קניתי אותו כדי לקרוא לאחיינים שלי בני התשע. אחרי כמה פרקים נחמדים הגענו לפרק על רוח רפאים, אחר כך לפרק על בית קברות ואחר כך לפרק על ספרי אימה. אף פעם לא כתבתי ספר, אבל לא הייתי בוחרת בנושאים אלה בספר ילדים. את כל הפרקים האלה צינזרתי, לצערי תוך כדי קריאה.
    גם הציטוט של הפרה מאוד לא מתאים לספר ילדים, אם יש צורך בספר על טבעונות אולי כדאי לכתוב אחד ולא להכניס משפט שזיעזע אפילו אותי, טוב ששמתי לב אליו בזמן, אחרת הייתי בטעות קוראת אותו לילדים.
    יש מקום לדבר עם ילדים על עוולות שנעשות על ידינו לבעלי החיים, אבל רק בתנאי שכל מי שנוכח בדיון אכן מוכן לדיון ולא כהפתעת אימה בתוך ספר ילדים.