הז'אנרים
כל הז'אנרים

דרג ספר זה מתוך 5
10 דירוגים
3.8 ממוצע
1
1
2
2
3
0
4
2
5
5
73
הסמל האבוד

הסמל האבוד


דרג ספר זה מתוך 5
10 דירוגים
3.8 ממוצע
1
1
2
2
3
0
4
2
5
5
73
47 
47 
גודל (עמ'): 587
מו"ל: מודן הוצאה לאור

תקציר

אחרי שחיפש את הגביע הקדוש בפריז ובלונדון, ואחרי שרדף אחרי כת ה"אילומינטי" המסתורית ברומא, פרופסור רוברט לנגדון, חוקר הסמלים, לא שיער שההרפתקה המסעירה והמפחידה מכולן מחכה על סף ביתו - בוושינגטון בירת ארצות הברית.

הכל מתחיל כשלנגדון מגלה כי מישהו השאיר עבורו חפץ מטריד, שעליו חמישה סמלים מסתוריים. לנגדון מבין שזוהי הזמנה להתוודע לחוכמה עתיקה שנחשבה אבודה זה אלפי שנים. ואם לא די בכך, לנגדון מגלה כי מורהו הרוחני וחברו הטוב, פיטר סולומון, בכיר באגודת הבונים החופשיים, נחטף על ידי אדם מסתורי ומאיים, שאף הוא מחפש אחר אותה חוכמה עתיקה.

במהלך 12 השעות הבאות יצא לנגדון למסע תזזיתי להצלתו של פיטר, שידרוש ממנו כוחות פיזיים ואינטלקטואליים כבירים.

הוא יתוודע אל סודותיו הכמוסים ביותר של ארגון הבונים החופשיים, ילמד את נפלאותיו של מדע מסתורי, יפענח צפנים עתיקים וסבוכים ואף יישיר מבט אל המוות.

 

לאחר שהדהים את העולם עם "צופן דה וינצ'י" ורבי מכר נוספים, חוזר דן בראון עם "הסמל האבוד", שהגיע לראש רשימת רבי המכר עוד בטרם ראה אור - 6.5 מיליון עותקים הוזמנו מראש. ספריו של דן בראון, "צופן דה וינצ'י", "מלאכים ושדים", "שם הצופן: מבצר דיגיטלי" ו"נקודת ההונאה", ראו אור בעברית בהוצאת מודן.

 

"תמה ההמתנה. הסמל האבוד כאן... מותח ומהנה, כמו להיות על רכבת הרים". לוס אנג'לס טיימס

"אקזוטיקה, דימויים מדהימים והתנועה הבלתי פוסקת הם שהופכים את 'הסמל האבוד' לספר שאי אפשר להניחו מן היד. נפלא". ניו יורק טיימס

המשך קריאה
  • ISBN: 20-52245
  • גודל (עמ'): 587
  • מו"ל: מודן הוצאה לאור
  • יצא לאור ב-: 07/01/2010
  • שם המחבר: דן בראון
  • תורגם ע"י: גיא הרלינג
  • זמין להשאלה: כן

סקירות הגולשים

הוספת ביקורת

רק משתמשים רשומים מורשים להוסיף ביקורות. אנא התחברו או הירשמו

סקירות הגולשים

  • LightOne
    LightOne
    הסמל האבוד הלך לאיבוד בדרך?


    כמה זמן חיכיתי לספרו החדש של בראון... והנה, הוא הגיע לחנויות לפני ימים מספר. כמובן שלא היו לי הרבה התלבטויות, טסתי לסניף "צומת ספרים" וקניתי אותו בלי לסתכל אפילו על התקציר בגבו. ישר כשבאתי הביתה, כיביתי את הטלוויזיה, המחשב, האורות - והתיישבתי ליד מנורת הקריאה הקטנה שלי, משתוקק לפתוח את העמוד הראשון ולהתחיל לקרוא. ואכן, עשרות העמודים הראשונים היו נפלאים. כתובים בצורה מסתורית ומלאת מתח, תיאורים מרהיבים ווירטואוזיות יוצאת מהכלל. אך ככל שהתקדמתי בעלילה, גיליתי סימני עייפות וחוסר רצון להמשיך. זה נראה כאילו בראון כתב קטעים גדושים בפרטים לא מעניינים כדי "להכביד" את כובד המשקל של הספר. באיזשהו שלב כבר הפסקתי לספור את מס' הפרקים שנגמרו במשפט "פתאום צץ במוחו רעיון מבריק".


    ולסיכום, "סמל אבוד" מתיימר להיות ספר מתח, בזמן שהוא ממש לא. קשה להאמין שהסופר כתב את "מלאכים ושדים" ו"דה וינצ'י קוד" הנפלאים.

    אני חושב שזאת הפעם הראשונה שגודל האכזבה עולה על גודל הציפייה. אני מאוכזב, פשוט כך.
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=21015
  • אגב
    אגב
    מותחן טוב ומעניין. בראון מצא את הנוסחה להחליף דפים במהירות מסחררת תוך שמירת מתח הקריאה עם בונוס של תוספות מלומדות אודות סמלים, הסטוריה, ארכיאולוגיה וחוקי הצפנה, שלטעמי הם החלק המענין בספריו ולא עלילות הפשע והטרור האויליות. נבלע במספר שעות מועט עם טעמי לוואי זניחים.
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=21772
  • yuli
    yuli
    קודם כל - הספר מתאים לכל אוהבי הקונספרציות, המדע, ההיסטוריה, האומנות והמתח. כי יש הרבה מכל אלה בספר. זהו בהחלט לטעמי הספר הטוב ביותר שכתב בראון עד כה. במרכזו האחווה הכי מושמצת בעולם- הבונים החופשיים. הרקע- וושינגטון די סי. האמצעי- טכנולוגיים, מדעיים, מודיעיניים והרבה תזוזות, מתח, שינוי צדדים ואומנות. הפעם פרופ' לנגדון יוצא לעזרת חבר ומסתבך בפרשייה שעלולה לשנות את העולם כפי שאנו מכירים אותו. אם מתח או היסטוריה זו כוס התה שלכם- קחו את הספר הזה. אתם תסיימו אותו בלגימות ענק ולא תוכלו לעזוב אותו עד שתסיימו. מובטח. ספר מבריק.
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=22380
  • יוני
    יוני
    הספר החדש של דן בראון מותח ומעניין כתמיד. צורת הכתיבה מכניסה את הקורא אל תוך הסיפור עד כי אינו יכול להבדיל מה אמיתי ומה לא.

    גם כאן מתעסק דן בראון עם סמלים עתיקים ואחוות עתיקות ועושה זאת בצורה מעניינת ומותחת

    ספר מומלץ לכל אחד!
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=22450
  • מירב
    מירב
    קודם כל הספר בהחלט מצוין, דן בראון לגמרי, עם לנגדון האהוב (איזה כיף שהוא חזר!) והכמות הנדרשת של סמלים, מיתוסים, אמונות תפלות וכאלו שלא, אגודות סודיות, צפנים ומרדפים, וכמה רגעי מתח מ-ע-ו-ל-י-ם ממש (ולא נהרוס למי שלא קרא...).

    יש לציין שקצת התקשיתי להבין את סה"כ הסיפור, והאורך קצת ארוך מדי- כמעט 600 עמודים- מקשה לעקוב אחרי כל פיתולי העלילה. ללא ספק יש לבראון ספרים טובים יותר (צופן דה-וינצ'י הנסגד... ובצדק!) אבל גם בהחלט ברור שהספר מרתק ומולץ לכל אלה שלא רוצים לותר על חשיבה ולמידה תוך כדי הקריאה.
  • פולי
    פולי
    במילה אחת:מאכזב

    בהרבה מילים: מלא בקלישאות זולות, דמויות בנאליות, מוכרות ולא אמינות. כל הרקע ההיסטורי מעניין למדי, אבל הסופר ממש לא אמין, אז רוב הזמן תהיתי אם להאמין או לא לכל מה שהוא טוען. הספר לא משעמם, אבל לא מרתק, לא מחדש שום דבר וממש לא מעשיר את היקום הספרותי שלי.

    את הספר הזה קראתי ורכשתי רק כי יש לי את ארבעת הקודמים שלו בארון הספרים, עם הספר הבא שלו אני לא אעשה את הטעות הזאת.
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=22864
  • קלרה
    קלרה
    לא הבנתי שום מילה שום אות שום שורה מה זה הספר הזה כל כך התעצבנתי עליו שבטעות הוא נפל לי לתוך האסלה ואז הורדתי את המים בטעות

    ספר מדהים!!!!!!! חבל על הזמן..........!!!!!
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=23127
  • מוריץ לוי
    מוריץ לוי
    לא הבנתי שום מילה שום אות שום שורה מה זה הספר הזה כל כך התעצבנתי עליו שבטעות הוא נפל לי לתוך האסלה ואז הורדתי את המים בטעות

    ספר מדהים!!!!!!! חבל על הזמן..........!!!!!
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=23281
  • מוריץ לוי
    מוריץ לוי
    מוכרח לציין כי הוצאה של דן בראון הכריחה אותי כמגנט לרכוש את הספר. למען ההגינות אתוודה ואומר כי אני באמצעו של הספר. מדובר בעוד פרק נחמד ורב מעללים של פרופ' לנגדון אך העיסוק של דמות משנה בספר במדעים שלכאורה שולבים בתוכם רוח ונפש קצת מעצבנים. כנראה שהסופר האגדי התחיל להשתעמם ולעשות "העתק הדבק" של מאמרים ומחקרים שלופים מהישבן רק כדי לתת נפח לספרו. מעבר לנקודת ההתייחסות הזו הספר נופל ברמת האקשן ממלאכים ושדים, צופן דה וינצ'י ואפילו ממבצר דיגיטלי.
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=23281
  • עידו
    עידו
    חוויה ספרותית בלתי נשכחת...

    הספר הטוב ביותר של דן בראון. הסופר משכיל לשלב בו מתח,חוכמה עתיקה, צפנים סתומים, ותובנות עמוקות על החיים. סוף מרגש עד דמעות ומפתיע ביותר...

    אני ממליץ בחום, ספר פשוט מדהים.

    הספר הטוב של העשור. בלי להגזים.
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=23369
  • RichardSmith
    RichardSmith
    הכתיבה קלילה, הדמויות מעצבנות למדי ומבחינת ההיבט המדעי, מתחת לכל ביקורת.

    במהלך הסיפור הדמויות מגיעות לאיזור מיוחד שמהווה מערכת אנרגטית סגורה ובראון טורח לציין את האמצעים השונים להשגת המטרה. דומה למדי לתא הסודי ש"אויב המדינה". בכל מקרה, איכשהו כן יש קשר עם העולם החיצון... סלולרי, אינטרנט...
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=23530
  • יון
    יון
    הסמל האבוד , ספר מצויין של דן בראון.

    מחכה לספר הבא. אומרים שהוא חוקר עכשיו את ירושלים ויכתוב על כך.

    ספריו הם הזדמנות מצויינת להכיר קצת הסטוריה דרך פרוזה.

    ממליצה עליו בחום.
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=23664
  • שמולי בולי
    שמולי בולי
    יותר מידי חוסר הגיון וצירוף מיקרים מורכב ביותר אבל מעניין מאד ומרחיב אופקים
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId= 23996
  • יעקב קליש
    יעקב קליש
    לדן בראון מגיע 'שאפו' גדול על המחקר של סודות "הבונים החופשיים" (Freemasons) ועל הסבריו ונסיונו להאיר כת סודית ומעניינת זו.

    הספר חושף בפני הקורא את הנסיון, הכמעט נצחי, להשיג את פירמידת הבונים החופשיים ואת אבן הראשה (מלשון ראש), שתחובר לראש הפירמידה - דבר שיחשוף בפני המאושר את סוד קיומה של המילה האבודה, אשר באפשרותה, כך האגדה, להעניק כוח אדיר למבין את משמעותה האמיתית...

    הסיפור מתנהל בשני נתיבים השזורים זה בזה.

    האחד: פרופ' לנגדון (המוכר לקוראי דן בראון) וקתרין סולומון - מדענית יפה (איך אפשר בלי), בתו של פיטר סולומון, ראש הבנאים החופשיים, מנסים למנוע ממטורף המחשיב עצמו לאל, להניח יד על הפירמידה ואבן הראשה - ודרכה להגיע אל המילה האבודה.

    השני: מחקר שעושה קתרין, העוסק בחקר המחשבה האנושית, ואשר על פיה, דרך האנרגיות שבמוח, ניתן להגיע להבנה ולמעשים בלתי נתפסים, כגון: ריפוי מרחוק, השפעה מרפאת עלינו (יוגה), שינוי חומר גשמי ועוד דברים רבים הנסתרים מבינתם של רבים מאיתנו.

    כמובן שלא ניתן להתעלם מרשימת המדענים ואנשי השם, אשר האגדה מקשרת אותם ל"בונים החופשיים" - דבר שאם הוא נכון, שופך אור שונה להתייחסות ל"תורה" זו.

    דה וינצ'י, איינשטיין, ניוטון, בנג'מין פרנקלין, ג'ורג' וושינגטון, פרידריך הגדול, ונדמה לי שגם מוצרט, צ'רצ'יל, מונטפיורי ועוד רבים, אשר אם ננטרל את החשד שמדובר במעין "facebook עתיק" שעמד בפניהם (איסוף כמות גדולה של חברים, סתם כך, לצורך התרברבות) - הרי זהו נושא שאין לבטלו על הסף.

    הספר עמוס לעייפה בפרטים בנושא הסודות והטקסים הנהוגים, פרטים החוזרים על עצמם שוב ושוב באופן שהיה לי לטורח.

    כאן המקום להודות: בהרבה מקרים פשוט איבדתי את הקשרים בין חלקי הפרטים והאגדות.

    לסיום, ספר מאד גשמי (כ-600 עמ') ורוחני, שהמאוהב בכוח הנסתר ימצא בו את מבוקשו, למרות שמבחינתי סיפור העלילה, הלא כל כך מעשי, יכול היה להיות מלווה ומתומצת בהרבה פחות אגדות וסיפורים.

    אגב, באתר של נוריתה, שאותו צרפתי, תוכלו להתרשם ממספר תמונות הקשורות לסיפור: "מלנכוליה" של אלברכט דירר, "האפותיאוזה של וושינגטון" ועוד.

    פשוט, הקלידו את שם הספר במלבן העליון שמימין.

    http://www.nuritha.co.il


    למרות שהמרחק מ"צופן דה וינצ'י" הוא רב,

    הוא קריא...
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=24439
  • קורנליוס
    קורנליוס
    אני חושב שאת דעתי על הספר ניתן לסכם כך : קראתי ספר של 590 עמודים ב 3 ימים.


    הקריאה בספר הייתה לי מאוד קלילה. דן בראון בנה, עבורי לפחות, כמה רגעי מתח וטוויסטים מעניינים.

    אני לא חושב שכולם יתחברו אל הספר הזה כיוון שהוא גדוש בעובדות היסטוריות, תיאוריות וסיפורים על הבונים החופשיים, הרוזנקרויץ ובכלל על דתות.

    מי שיש לו תפיסה דתית אורתודוקסית, סביר להניח, יטען שהספר הזה הוא גיבוב של שטויות. אני מכיר קצת מהסימבוליקה וההיסטוריה, ובגלל זה גם הספר לא היה לי קשה לקריאה (אפילו פענתי את אחד הצפנים בספר באחת הצורות שהוצעו בהמשך) וגם סיפק לי מקור להנאה.


    יחד עם זאת...


    דן בראון כותב ספרים להמונים. בגלל זה המון דברים חוזרים על עצמם. בגלל זה העלילה כן איפשהו בנאלית, ומאוד מאוד מוסברת, גם לקורא ה"פשוט" ביותר שלא הבין בפעמים הראשונות.


    עצבן אותי גם הסגנון שלו, של הוספת משפטים בכתב נטוי שאמורים לבטא את הלך מחשבתם של הדמויות.

    מילא אם זה היה לעתים נדירות, אבל לאורך כל הספר זה מופיע... וזה לדעתי הופך את הספר לקצת יותר נדוש מכפי שצריך.


    בכל מה שקשור לבונים החופשיים, לדעתי דן בראון "עשה שיעורי בית" לעומת הספר צופן דה-וינצ'י, שם הבונים החופשיים מוצגים בדיוק כפי שמציגים אותם הדמויות להן הוא לועג בספר - ככת סתרים ששומרת על סוד הרבה יותר גשמי.

    בספר הזה, לעומת זאת, הוצגו הבונים החופשיים בתיאור מדוייק עד כדי מטריד, שכן רבים מן הטקסים והאלמנטים המסתוריים של הבונים החופשיים מוצגים בספר הזה בצורה דיי חופשית, דבר שגורם לתהות - מי ספר לו את הכל.


    לסיכום... סך הכל חמוד.

    ספרי מסתורין וכתות יש בלי סוף, אבל בספר הזה, לכל הפחות, דן בראון בהחלט עשה עבודה מרשימה ויסודית.
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=24811
  •  אוהב ספרים
    אוהב ספרים
    למרות אורכו של הספר (578 עמודים)וגם אם חלק ממוצא, עדיין הקריאה זורמת ומהנה, יש מתח ורצון להמשיך לקרוא ולא להפסיק.


    הגעתי למצב שאני קורא 100 עמודים ביום וזה לא דבר פשוט למי שיש בעיות של קשב וריכוז כמוני.


    אני ממליץ לקנות למי שמתחבר לסוג כזה של ספרים.


    מחכה כבר לספר הבא של דן בראון.
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=25637
  • אלון דה אלפרט
    אלון דה אלפרט
    חיכיתי הרבה לדן בראון הבא שייצא. די אהבתי את הקודמים שלו, הם סוחפים, אינטיליגנטיים, ולא לגמרי צפויים. אני מעריץ אנשים שמצליחים לתפור עבודת מחקר אינטנסיבית על דברים שהם לעתים מדעיים יבשושיים משהו, או סתם "גיקיים", לסטורי-טלינג מעניין. יגידו מה שיגידו על דן בראון, אבל הוא בהחלט עושה את העבודה.

    הספר הזה נפתח לא רע, וגולש די מהר לסיפור בלשי מותח מאוד, שמתנהל בכמה וכמה מישורים במקביל. מהיכרותי את הראש של בראון די מהר ניחשתי עוד לפני אמצע הספר כמה דברים מהותיים - מי הרע באמת, מי הטובים וכדומה. עם זאת, לא ברור ממש לאן זה ימשיך, ואני חייב להודות שלמרות שהספר מאוד מותח ושומר על המתח הזה ממש כמעט עד הסוף, והקריאה מספקת מאוד, מלאה (אפילו קצת יותר מדי) פרטי טריוויה, על הבונים החופשיים, אמונה ומדע וכדומה, הוא קצת טרחני בקטע הזה, ועולה על העצבים אחרי שלב מסויים. עם זאת, יש כמה אנקדוטות מעניינות, למשל שמילת הקסמים "אבראקדברה" באה במקור מארמית, והמשמעות הפשוטה שלה - אברא כאדברה - אברא תוך כדי שאני מדבר. שזה למעשה המשמעות של קסם, לעשות יש מאין, במילת קסמים.

    הסיבה העיקרית, בהקשר זה, שהספר לא מקבל אצלי חמישה כוכבים, זה המאה או משהו עמודים האחרונים, שבראון דוחף לך בכוח עם כפית ענקית את כל הדברים שהוא לא הצליח לדחוף כמו שצריך במהלך הספר או הספרים הקודמים (למרות שהוא חזר עליהם אלף פעם). יאללה, הבנו, לאדם יש כוח! אלוהים נמצא בתוכנו! ואני מת על זה שהוא כל הזמן חוזר על זה שכל הזבל הניו אייג'י שהוא עורם על פתחנו הוא האמת, זה לא סתם זבל ניו אייג'י.

    עד המאה עמודים האלה, ספר לתפארת. עם קצת אנטי קליימקס, אבל שיהיה. באמצע הספר הייתי במתח. בסוף הספר הרגשתי קצת מרומה. מה, זהו? מכל הבלגן שהיה עד עכשיו, זה הפיתרון?! פחחחח.
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=25675
  • dana
    dana
    אודה ואתוודה אני אוהבת את דן בראון . צופן דה וינצ'י תפס אותי חזק ומאז נשארתי נאמנה לסופר ואכן אפשר להגיד שנהניתי עד מאוד גם מספריו הבאים. ספריו זורמים, כתובים בצורה קולחת, מוסיפים הרבה ידע ובעיקר בעיקר נקראים בנשימה אחת.

    לא כך "הסמל האבוד". הספר די משמים , לקח לי לא מעט זמן לסיים אותו וגם זה בגלל שהכרחתי את עצמי בכל פעם לנסות ולשוב אליו . אומנם הספר מלא מידע ופרטי היסטוריה שבהחלט מעניינים ומלמדים אבל כל זה הולך לאיבוד בעלילה העלובה, בדמות הראשית ה"אבודה" ובהגזמות אין סוף . כל המידע המרתק הולך לאיבוד בסבך הפתלתל ולעתים מופרך של העלילה.

    זהו הספר הכי גרוע של דן בראון ואם לא קראתם ספרים אחרים שלי הייתי ממליצה לא להתחיל איתו.
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=25693
  • אני =]
    אני =]
    ספר נוסחתי להדהים, ממש גרסה ב' (או בעצם ג', אם סופרים את מלאכים ושדים) של צופן דה ווינצ'י.

    לנגדון שוב מוצא את עצמו במרכז התעלומה, שכוללת בנאדם שנרצח/נעלם, קרובת משפחה שלו שמצטרפת לחיפושים, פושע מטורף במיוחד שמסובב את כולם על האמצבע הקטנה, אגודה היסטורית כלשהיא שלמרבה ההפתעה עדין קיימת, ומסלול חיפוש ארוך וגדוש בחידות וסמלים (אחרת לנגדון היה לגמרי מיותר...). בדרך עוברים בכמה שיותר אתרים היסטוריים ואומנותיים, בורחים מהשוטרים, ובקיצור, הסיפור מוכר.


    אבל מה יש לומר נגד נוסחאות כשהן כל כך מוצלחות?

    הסמל האבוד פשוט ספר טוב, ואפילו מצליח לחדש ולהפתיע פה ושם. מאיפה דן בראון שולף את כל ההברקות האלה? =]


    בנוסף, גם ממש אהבתי את הנושא של הספר, המסקנה הסופית, החפירה הפילוסופית שעומדת מאחורי הכל, איך שלא תקראו לזה...

    זה לא ספר דתי בכלל, אבל מי שיתעמק יוכל לראות שהבסיס לכל מה שהוא מדבר עליו - די נמצא ביהדות.

    זה כאילו שבראון לקח כמה רעיונות בסיסיים ביהדות ועטף אותם בהרבה הרבה כיסויים ו"ראיות" (לכאורה) משאר הדתות בעולם,ובמקרים מסויימים גם עיוות אותם (האדם הוא האלוקים?!?!).

    אבל, כל הקטע שהמחשבה משפיעה על העולם הגשמי, וכל הקטע הזה של "המילה" והגילוי הזה באחרית הימים, זה ממש רעיונות שמקורם ביהדות. ובכלל כל שהוא אומר על העומק המדהים שיש בתנ"ך וכל הידע שטמון שם...

    זה מן הסתם וכמובן פרשנות אישית שלי, ונוצרי (להבדיל) היה יכול למצוא בספר הזה פרשנויות אחרות, אבל לי בתור קוראת סתם היה ממש מעניין לראות איך הסופר גלגל ושילב רעיונות שונים מעולמות שונים.
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=26034
  • עצמילי
    עצמילי
    או קי, קראתי יותר מדי ספרים של דן בראון. זאת הבעיה שלי. "הסמל האבוד" לא פחות טוב משאר הספרים של דן בראון - ואולי אפילו יותר טוב מחלקם (נקודת ההונאה, למשל) - אבל אני חייבת לציין שהקריאה של הספר הזה הייתה חוויה מתסכלת למדי.

    מסתבר שדן בראון בנה לעצמו דפוס מסויים של כתיבה שהוא נצמד אליו באופן מוחלט: פרופסור רוברט לנגדון, המומחה לסמלים נקלע בצורה כלשהי לצרה הקשורה בחפץ מיתולוגי שקיומו נתון בספר ומקושר לאגודה/כת מסוימת. לנגדון נקלע לבלגן הזה בשל טלפון בהול בשעה לא סבירה, ויוצא לחיפוש קדחתני אחר החפץ הנ"ל, בתקווה שזה יעזור לו איכשהו בפיענוח מותו (או, במקרה הזה, חטיפתו) של האדם בעל עמדת המפתח שנרצח באכזרויות קשה. בכל ספר מחדש מצטרפת אל לנגדון בחורה יפהפייה, חכמה ומוכשרת שמתגלה כקרובת משפחה של המנוח, ויחד הם מחפשים את החפץ האבוד (יכול להיות מעניין לגלות פעם מה קורה עם כל הבחורות האלו אחרי שלנגדון גומר איתן. בראון מזכיר את ההרפתקאות הקודמות של לנגדון בספריו, אבל לעולם לא את הבחורה שליוותה אותו במהלכן). זה בגדול.

    הנקודה שלי, היא שזה מבנה עלילה מעולה - וגם הכתיבה של בראון תורמת לו המון: קליל, מקורי, צפנים מבריקים ותצוגה מרשימה של ידע בתחומי ההיסטוריה והסימבולוגיה. הבעיה הקשה במבנה העלילה הזה, היא שהוא כבר מוצה עד תום. ב"סמל האבוד" יכולתי לומר מראש איזו דמות תתגלה כבוגדת ואיזו דמות לא. בנוסף, יכולתי לומר כמעט בוודאות מה המניע למעשים של כל דמות, או מה הדבר שמתגלה בסוף כל פרק (ולא מועבר באופן מיידי לקהל הקוראים על מנת לשמור אותם במתח). בקיצור, מיציתי. פשוט מיציתי.

    אני לא אומרת שזה לא ספר טוב, כי זה כן. מה שאני אומרת זה פשוט: לפעמים צריך לדעת מתי להפסיק לקרוא ספרים שכתובים על פי תבנית מסוימת, כי לפעמים זה פשוט גורם לך לשנות קצת את דעתך גם על הספרים האחרים. הם מאבדים את הייחוד שלהם.
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=26114
  • דניאלה
    דניאלה
    במאמץ רב הצלחתי לסיים אותו. לדעתי הכי פחות טוב מבין ספריו של דן בראון.
    אין לי בעיה עם זה שזה שוב עוסק ברוברט לנגדון , אני דווקא אוהבת את הדמות ואוהבת המשכונים .
    אני הייתי מקצרת את הספר לחצי אם הייתי מורידה הרבה קטעים של התפלספות וחירטוטים ארוכים מידי שפשוט דילגתי עליהם .סיפור השלד של העלילה מאוד מותח ומפתה לקרוא ומעניין ,חבל שהוא עטוף בפסקאות ופרקים ארוכים מידי של אינפורמציה היסטורית ושל פילוסופיות שונות .
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=26531
  • ג'ק פרינץ
    ג'ק פרינץ
    הספר הטוב ביותר של הסופר הטוב ביותר!!!

    פשוט מדהים!

    חובה לקרוא!

    אני שמח שקניתי אותו...
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=26928
  • דנה קינן
    דנה קינן
    אוהבת את כל הספרים של דן בראון.

    הסוף אומנם די מטופש אבל העלילה כרגיל מותחת ומעניינת מאוד.
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=27008
  • aiss
    aiss
    קראתי את כל ספריו של הסופר.

    מבין הטרילוגיה של צופן דה ווינצ'י, מלאכים ושדים והסמל האבוד אני חושב שהספר הנ"ל ברמה מעליהם, גם מבחינת המידע וגם מבחינת המתח...

    מומלץ בחום
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=28197
  • ניר83
    ניר83
    האמת? הספר קצת שיעמם אותי, ותוך כדי קריאה מצאתי את עצמי מחכה כבר שייגמר...הדיאלוגים לא מעניינים, הדמויות טרחניות, העלילה צפויה למדי (עם חריג אחד או שניים שנותנים לספר קצת נקודות). בכל זאת 3 כוכבים כי למדתי ממנו כמה רעיונות מעניינים שלא חשבתי עליהם לפני כן- בעיקר בנוגע למגעים הנואטיים, שהוא מושג שלא הכרתי.
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=28695
  • דן-1
    דן-1
    ספר סביר בהחלט.

    רעיונות לא רעים.
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=28950
    אם היה הראשון של בראון - היה נחשב מצוין.

    אם משווים אותו לספריו האחרים של בראון-מקום טוב באמצע.

    מי שאוהב את רעיון "תחיית המתים" שיקרא ויהנה.
  • marin
    marin
    שלא כמו בארבעת ספריו הקודמים, הפעם הספר לא נכתב בשבלונה המקורית של הסופר - שזו כבר נק' לטובתו של דן בראון.


    הגיבור של הספר הוא כרגיל רוברט לנגדון המוכר, אך השאר הם דמויות חדשות שנעים להכיר.

    הספר הוא שילוב של מרוץ נגד הזמן (שדווקא נקרא לא בחטף) יחד עם פענוח רמזים סמלים וקודים.

    הסיפור נע בעצם סביב מסדר הבונים החופשיים, הרבה רוחניות עם נגיעות בדתות העולם וקצת על ההסטוריה של העיר וושינגטון בה לוקח הסיפור חלק.


    מאחר שמדובר בכל זאת בספר מתח לא אשפוך אור על העלילה, תקראו ותהנו בעצמכם


    בגדול - הוא יותר טוב משני הספרים האחרונים שלו אבל הרבה אחרי השניים הראשונים שלו.

    במדד שלי:

    3 סמיילים פושרים, ורק בגלל שהוא יצא מהשבלונה.
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=29373
  • פואד
    פואד
    ספר מדהים שאסור לפספס. דן בראון שופך בספרו ידע רב על קוראיו במיוחד אודות המסוניים ומצליח בכשרונו המיוחד לדחוס מספר רב של ארועים בפחות מ- 24 שעות. ספר חובה
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=29525
  • אליה
    אליה
    התחלתי את הקריאה, סקפטית מאד- מה כסר אפשר לחדש על סמילים מיסתיים שלא דובר בספרים הקודמים ושירתק את הקורא. בפועל לא רק שהשכלתי, בכל הקשור לוושינגטון ולמשמעות הארכיטקטונית שלה להיסטוריה / מיתולוגיה האמריקאית , אלא גם נהניתי מקצבו הקולח של הספר.


    החשרון היחיד ( סלח לי מר בראון), הינו השימוש בסינטמנטליות יתר בכל הקשור לענייני היחסים אבות -בנים. לא מפרטת כי לא רוצה לקלקל, למי שעוד לא קרה.
    זה הוסיף לספר ניחוח של סרט תורכי.
    לסיכום - מהנה, לא רציני מידי
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=30239
  • עדי
    עדי
    הייתי בטוח עוד ספר בטח לא יצליח לשמור על הרמה. אבל הופתעתי לטובה. מומלץ.
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=31361
  • דני מאירוביץ
    דני מאירוביץ
    מגניב. מגניב. מגניב. לכל חובב תרבויות ומדעים. ולאלו שחקר המחשבה האנושית יקר להם. מוסיף נדבך ומדגים שוב כיצד רב הנסתר על הנגלה בכל הסובב אותנו.
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=32514
  • Cheburashka
    Cheburashka
    אין מה להוסיף. ספר מעולה, זורם ,מותח עם קמצוץ של ידע חדש; כמו כל ספריו של דן בראון. רק לחכות לשאר הספרים...
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=32675
  • אלכסיס
    אלכסיס
    כמו כל שאר הספרים של דן בראון
    מעולה מרתק נקרא בנשימה אחת
    אני מחכה לעוד
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=32914
  • מתי
    מתי
    אולי זו אני (זה בטח אני ),אבל אחרי צופן דה-וינצ'י שלו ,משום מה הוא לא מצליח לשחזר את היחודיות של העלילה .

    אבל זו רק דעתי אני.

    סה"כ ספר טוב,הרבה ידע ,אבל חסר לי משהו ,וקשה לי לשים את האצבע על מה.
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=33909
  • izabella
    izabella
    מיותר.

    אם הספר היה רק 50 העמודים הראשונים ו30 האחרונים בזה הוא היה מסתכם.

    כל השאר רק מריחה.
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=34533
  • Eli948
    Eli948
    דן בראון סופר מדהים.
    קראתי את כל ספריו, חוץ מזה.
    וממליץ מאד לאוהבי מתח.
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=35147
  • מעיין
    מעיין
    האמת, התחלתי לקרוא עם המון ציפיות, אהבתי כ"כ את שאר ספריו של בראון ולכן באופן טבעי חשבתי שגם הסמל האבוד ימשוך אותי לקרוא אותו בנשימה עצורה, אך לצערי לא כך היה הדבר.

    הדמות של לנגדון הייתה לטעמי קצת כבדה, הוא היה במין הלם תמידי לאורך כל הספר.

    העלילה בכללותה טובה אך יש קצת סחבת, לטעמי היה אפשר לקצר קצת במס' העמודים והספר היה יוצא הרבה יותר טוב.


    אז בגדול - לא נפלתי, ספר בסדר!
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=36103
  • מעיין
    מעיין
    האמת, התחלתי לקרוא עם המון ציפיות, אהבתי כ"כ את שאר ספריו של בראון ולכן באופן טבעי חשבתי שגם הסמל האבוד ימשוך אותי לקרוא אותו בנשימה עצורה, אך לצערי לא כך היה הדבר.

    הדמות של לנגדון הייתה לטעמי קצת כבדה, הוא היה במין הלם תמידי לאורך כל הספר.

    העלילה בכללותה טובה אך יש קצת סחבת, לטעמי היה אפשר לקצר קצת במס' העמודים והספר היה יוצא הרבה יותר טוב.


    אז בגדול - לא נפלתי, ספר בסדר
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=36103
  • שלומי
    שלומי
    אני אוהב את הספרים של דן בראון... הם נותנים לך הרגשה שיצאת עם משהוא מעבר, כאילו אתה עכשיו חכם יותר.

    האמת? נהניתי מאד מהספר -הרבה בגלל הדברים שמסביב וכול הנתונים שגורמים לך לחשוב "וואלה ואם זה באמת נכון?".

    ותכלס-נכנסתי לגוגל תוך כדי קריאה לראות אם יש דברים בגו (ויש).

    אהבתי מאד את הספר, אבל נתתי ציון 4 בגלל שהסוף קצת איכזב, ציפיתי להרבה יותר.


    אבל בכללי- מומלץ.
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=36215
  • אודליה
    אודליה
    ספר מתח מעולה!!! אני כבר ראיתי את הסרט בראש תוך כדי..

    האמת שאם היה לי זמן הייתי קוראת אותו תוך יומיים..

    קצת חפירות לקראת הסוף אבל סוחף חבל על הזמן!!
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=37587
  • ריקשה
    ריקשה
    זו אינה ביקורת כי אם מכתב אהבה. מכתב אותו חיכיתי לכתוב כבר זמן רב, ולא מצאתי את המילים להביע את נימת הרגש המדוייקת.


    בתמונת הפרופיל שלי אני יושבת בשדה התעופה של עמאן, ירדן, מחכה לטיסה לישראל בחזרתי מניו יורק ו'הסמל האבוד' בידיי. חמש שעות המתנה ברוטו שרק רציתי שתמשכנה עוד קצת כדי שלא אצטרך להתנתק מהספר.


    דן בראון כותב נפלא, מותח, מרתק - זה לא נתון לוויכוח, זו אקסיומה. אבל ב'סמל האבוד' הוא מתעלה על עצמו פי כמה וכמה, מה שמגביר את חוויית הקריאה לרמה כמעט בלתי אפשרית. מעבר לניסוח המדוייק והמבריק, הכתיבה שלו היא תבונתית ובונה לך חיים שלמים; לא את החיים של גיבוריו, אלא את חייך שלך - הקורא. הוא לא מספר לך מה את אמור לדעת, אלא משתף אותך בהליך מבראשית כך שתגיע לידיעה בעצמך.


    יכול להיות שהספר נקרא לרוב כספר מתח עלילתי, אבל בשבילי בלטו מעל הכל ערכי החיים, המסורת, הדת והאנושות.


    וכל זה גם מפחיד אותי מאוד: האם אנחנו אלוהים, בני עליון?


    בסיכומו של דבר, ובשפה הרבה פחות יומרנית: עברה שנה מאז התוודעתי לנפלאות הספר והסופר - ואני מאוהבת!
    :-)
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=37902
  • ירון
    ירון
    למי שאהב את "צופן דה-וינצ'י" ממליץ לקרוא גם את הספר הזה. מותח ומהנה!
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId= 37913
  • talula
    talula
    וואו! הספר האהוב עליי מפי דן בראון, ספר מרתק, מהסוג שגורם לחשוב ושמלמד אותך דברים חדשים וגורם לך להמשיך לחקור בעצמך.
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=38279
  • יאיר פישי
    יאיר פישי
    קראתי עד לרגע זה את שלושת הספרים הידועים ביותר של דן בראון : דוינצ'י, מלאכים ושדים וכעת גם את הסמל האבוד.

    אני אומר זאת בשלמות...זהו הספר הטוב ביותר שלו ובין הטובים שקראתי.

    אתה מסתכל על הספר ורואה כמעט 600 עמודים ואומר שזה יהיה קשה לסיים את זה אבל אתה לא מרגיש והספר נגמר.

    כתוב בצורה מאוד מעניינת למרות שלפעמים היו דיבורים על דת ובגלל שהנושא לא מעניין אותי היה לי קשה אך זוהי הבעיה היחידה.

    ספר מעולה ממליץ לכולם
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=38753
  • אורית
    אורית
    אקזוטיקה, דימויים מדהימים והתנועה הלתי פוסקת הם שהופכים את הספר הסמל האבוד לספר שאי אפשר להניח מן היד.

    ספר נפלא, מותח ומהנה, כמו להיות על רכבת הרים.
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=38869
  • טולקין
    טולקין
    קראתי את כל חמשת הספרים שיצאו עד עכשיו לדן בראון (בעברית לפחות) ולפי דעתי זהו ללא ספק הטוב שבהם!

    הספר אולי ארוך אבל אחרי 50-60 עמודים אתה נכנס לתוך העלילה ולא יכול להפסיק לקרוא.

    זהו הספר השלישי של בראון שעוקב אחר עלילותיו של רוברט לנגדון (אחרי "צופן דה וינצ'י" ו"מלאכים ושדים"). הפעם הוא עוסק באגודת הבונים החופשיים ובמישהו המנסה להורסה מבפנים.

    ספר מחכים ומעניין לכל אורכו שפשוט אי אפשר להניח מהיד. מומלץ בחום!
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=40006
  • דבי
    דבי
    אני אישית נורא אהבתי את שני הספרים הקודמים של דן בראוון : צופן דה וינצ'י ומאלכים ושדים.

    לפני שבוע קראתי את הסמל האבוד ולדעתי הספר לא משהו. ההתחלה שלו מסקרנת אבל הממשך נורא צפוי ודן בראון מושך את הסיפור יותר מידי. לדעתי יש כ - 50 עמודים מיותרים בספר. עד כמה שאני אוהבת את הסופר הזה , הסמל האבוד זה הספר הכי פחות טוב שלו.
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=40193
  • אוהבת_ספר
    אוהבת_ספר
    דן בראון התחיל למחזר את עצמו וזה ממש עצוב.

    את צופן דה-וינצ'י אהבתי מאוד. מלאכים ושדים היה פחות טוב, וזה ממש בינוני.

    נתחיל בזה שה"מדע" שהוא מסתמך עליו הוא אפילו לא מדע בדיוני אלא פשוט שרלטנות.

    מי שרוצה להבין עד כמה זה קישקוש, שיחפש בויקיפדיה : המכון למדעים נואטיים

    ברגע שזה הבסיס לספר, שום דבר טוב לא יכול לצאת ממנו.

    בשואה התחתונה הייתי אומרת - בינוני מינוס.
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=40769
  • dan brown fan
    dan brown fan
    אתחיל בכך שאגיד, שלדעתי על כל ספר וספר של דן בראון, אמור להיות רשום "מחבר רב המכר מלאכים ושדים". אינני מרבה לקרוא ספרים, אך "מלאכים ושדים" כבש אותי עד הרגע האחרון (גם את צופן דה וינצ'י קראתי לפני ארבע שנים, שהיה הספר האחרון שקראתי מאז, אך מלאכים ושדים הוא המועדף עליי).

    כשהתחלתי לקרוא את "הסמל האבוד" הרגשתי כאילו אני קורא ספר, שנכתב על פי סרט הוליוודי עם תקציב שמן. סיימתי לקרוא אותו, כדי לא להחמיץ שום פרט עלילתי של הספר או את הסוף, שלדעתי היה אמור להלהיב יותר.


    הספר עמוס בפרטים אנציקלופדיים מתישים שרק מוסיפים לעוביו של הספר, ופחות להבנת העלילה. אני מאוהב בסגנון הכתיבה של דן בראון עוד ממלאכים ושדים, אך הפעם הוא הגזים עם משחקי הזמן (מעבר מהרצח לקורות חייו של מלאך ואלף דוגמאות נוספות). הותשתי לבסוף מהניסיון להבין את מהות הספר, ונראה כאילו דן בראון התעייף גם הוא. העלילה סבוכה, ונראה כאילו 250 העמודים הראשונים של הספר הם חצי שעה מוסרטת, שדן הוסיף אליה שבבי מידע לא רצויים על מנת להוסיף נפח לספרו.


    מה שכן, אני מאוד מקווה לספר המשך בכיכובו של רוברט לנגדון, הפכתי למעריץ לא קטן שלו בסדרת הספרים, ואקווה לקרוא את ספרו הבא של בראון, כי עוד לא התאכזבתי מהסופר הנהדר!
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=40770
  • נחמה עליזה בוגנים
    נחמה עליזה בוגנים
    ספר מעולה, אם היה אפשר לתת לו כוכב נוס, הוא היה מקבל אותו בין הראשונים.

    הספר אולי קצת עמוס בפרטים, אבל כתוב בצורה מאוד חכמה.

    כמעט כל נושא רוחני בעלום מצא מחסה בין דפי הספר המדהים הזה: קבלה, יהדות, נצרות.

    כל זה מטובל כמיטב המסורת של דן בראון בהמון סמלים עתיקים, כתות עתיקות, והחידוש שבספר לעומת ספריו האחרים הוא, התערבות הבונים החופשיים.

    אומנם הספר נראה בחלקים מסוימים כמו ספר לימוד (הריבוע של פרנקלין) אבל, לדעתי, זה נעשה בטוב טעם ובתבונה כמעט יתרה.

    הספר שונה בכך שלראשונה, עוזב דן בראון את העלילה בתחומי ארה"ב ולא באירופה העמוסה עד לעייפה באוצרות וסמלים עתיקים.

    לדעתי זה מה שמייקר את העלילה באוזניי, לדעת שגם במקומות פחות עתיקים, קיים מסתורין ועלילות יכולות להתפתח.

    מומלץ בחום.
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=42496
  • קטריקן
    קטריקן
    ארגון סודי, מחתרתי (אמיתי!) שהתפיסה לגביו נעה בין גברים קשישים ולא מזיקים שאוהבים להתחפש לבין קנוניה מחתרתית של סוכני כוח שמנהלים את העולם,

    כל העניין סביב "הבונים החופשים" - ארגון שכמעט לא ידוע עליו כלום - ללא ספק..עושה את העבודה!


    הספר גדוש בעובדות אמיתיות מה שגורם לקורא להיסחף בין דפיו, אין ספק שהיו רגעים שהזדעזעי עד עמקי נשמתי!! מה שגרם לי לא לקרוא את הספר לפני השינה... אבל חוץ מזה סוחף,מרתק,ענק! את ה-150 העמודים האחרונים קראתי בלי להניח את הספר אפילו לרגע..


    זה הספר הראשון של דן בראון שאני קוראת, נהנתי מאוד, אין ספק שאנסה עוד כמה!

    ספר מעולה, ממש חבל שהסתיים... :)
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=42905
  • חני
    חני
    האם רוח יכולה לברוא חומר?גם אם באופן חובבני נוגעים בנושא זה בספר, עדיין היה מעניין לדוש בנושא שוב.


    הספר מותח וקראתי אותו בשקיקה.הוא נוגע מבחינתי בשתי נקודות עיקריות שמניעות את כל הסיפור:

    אחד הוא התא המשפחתי שעליו יקום ויפול דבר ובסוף הספר אכן נופל דבר.

    והנקודה השניה היא קבוצה של אגודה סודית שאכן קיימת בעולם ויש עליה סיפורי קונספירציות ומאמינים רבים שהולכים אחריה בעיניים עצומות בשם:"הבונים החפשיים".


    הספר מאוד מזכיר את צופן דוינצ'י,אין ספק שהסופר עשה תחקיר ארוך בנושא דתות ואמונות בעולם,הוא בעצם עשה ערבוביידה שלמה ודי מפוזרת על מרכיב האלוהות בחיים

    אבל בגובה העיניים בלי להעליב אף אחד הרי אנחנו מככבים

    בספר פה ושם.

    יש הרבה רעיונות מוצלחים בספר כמו:"אנחנו אדוני היקום שלנו" או "המחשבה האנושית יכולה ממש לשנות את צורתו של העולם הגשמי"...וכן הלאה, הספר מלא בתיזות וסמלים הלקוחים מכל הדתות והזרמים בעולם כולל ספר הזוהר .


    ספר מומלץ רק עם משקה חם בתוך המיטה ביום חורף קר.
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=48295
  • תמיד קוראת
    תמיד קוראת
    נושא הספר הזכיר לי מאד את ספריו הקודמים, ההתעסקות בסמלים וידע עתיקים שאבדו לנו לאורך הדורות. בספר זה דן בראון מחזיר לנו את הידע העתיק בנושא סמלים,קודים וצפנים ומשמעותם.עלילת הספר מתרחשת בושינגטון הבירה.

    אירוע של כ-12 שעות הוכנסו ונפרשו בכישרון רב לתוך 587 עמודים,זהו הישג יצירתי בפני עצמו.

    למדתי בספר הרבה על סמלים עתיקים ומשמעותם, על הבונים החופשיים וסודותיהם. למדתי על האדריכלות בעיר וושינגטוןוהבנינים המיוחדים : הקפיטול,ספריית הקונגרס,האובליסק ועוד.האמת ביקרתי בעיר ולא נתתי את דעתי על כל הרעיונות שדן בראון מזכיר בקשר למבנה העיר.האמת פעמים מספר נעזרתי בגוגל כדי לחפש ולמצוא את הבנינים ,על הנואטיקה ועל אלברכט דירר וזה שיפר את איכות ההבנה והקריאה בספר,מומלץ לעשות זאת.

    הספר קל ונעים לקריאה,זורם.ההתרחשויות מהירות ומותחות.

    היה לי כיף לקרוא את הספר
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=55699
  • גרייס
    גרייס
    קניתי את הספר ביגלל המון ביקורות מענינות לגבי ספר זה.

    אני באמצע הספר ולדעתי הוא מדהים מרתק מהבחינה הזאת שכול הבנינים באמת קימים וכול מה שנאמר אמת לאמיתה ולדעתי זה מה שמרתק אותך לקרוא! ממצליצה בחום באמת! הספר מותח וגורם לך לחפש הרבה דברים בגוגל לגבי הדברים שאתה קראתה בספר .באמת מענין מאוד ! :)
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=57899
  • Scarlet
    Scarlet
    מסחרר. מותח. מומלץ!! חובה למי שאוהב ספרי מתח ! וגם יש שמועות שייצא סרט .
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId= 59631
  • דינהליס
    דינהליס
    הספר מעניין, מענה ומותח. קצת נמרח בקצוות: ב70 העמודים הראשונים וב 20 העמודים האחרונים. יחד עם זאת שווה בהחלט לקרא כי בין לבין (שזה בעצם רוב הספר) העלילה מאוד סוחפת, רוצים לקרא עוד ועוד.

    הספר מדבר על הבונים החופשיים. זהו נושא מסתורי וקסום. מי שאוהב לקרא על הנושא בהחלט הספר מומלץ.
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=62517
  • חיים .ב.
    חיים .ב.
    ספר נחמד ומעניין. אך רוכב על הגל של קודמיו ( צופן דה וינצ'י ומלאכים ושדים) , שהיו טובים ממנו.

    מומלץ למי שאהב את הספרים הקודמים של דן בראון .https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=66099
  • גבי
    גבי
    זהו הספר הראשון של דן בראון שאני קורא ,אבל בגלל שראיתי את שתי הסרטים על ספריו הקודמים בסדרה הרגשתי בעת הקריאה כאילו אני כבר בקיע עד מאוד במוטיבים המשותפים לספרים וסגנון הכתיבה המותח.


    הסמל האבוד לוקח אותך למסע מותח ,ולא פחות -מעניין עד מאוד ,לאחורי הקלעים של מסדר הבונים החופשיים ,כמו בסרטים משלובים פרטי אומנות וכמות ענקית של ידע נשפכת לעבר הקורא ,לא פעם מצאתי עצמי מרותק ומחפש במקביל לקריאה יצירת אומנות זו או אחרת שהוזכרה הספר בגוגל כדי להשלים את החוויה ויזואלית.


    הספר לא ספר המתח הכי טוב שקראתי בחיים שלי ,אבל ללא ספק אחד המרתקים שקראתי :) ממליץ בחום.
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=69616
  • adielz
    adielz
    דז׳ה וו. ועוד אחד. זה מה שאני מרגיש כשאני קורא את ספרי דן בראון.


    זה התחיל בצופן דה וינצ׳י. ספר מצויין, כתוב בצורה מושלמת לספרי מתח, כולל בתוכו הרבה תכני הסטוריה ואומנות.

    אז כמובן ישר דילגתי למלאכים ושדים, גם הוא כתוב בצורה מצויינת, עוסק בתחומים מרתקים, מותח ברמה הנכונה.

    אבל, הרגשתי שאני קורא שוב את צופן דה וינצ׳י. עיר אחרת, ״בחורה יפה״ אחרת, אבל אותו דבר.


    ועכשיו הגיע השיא. רמת השיעמום שלי רק גברה, הרגשתי כאילו אני קורא שוב את אותם סיפורים, עם הבדלי פרטים שוליים.

    חבל, כי בפני עצמם כל אחד עומד מצויין.

    מה שבטוח זה שאת ״התופת״ אני לא הולך לקרוא בשנתיים הקרובות, עד שאני אשכח את שלושת הספרים הקודמים.
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=82214
  • קריקטורה
    קריקטורה
    אינטליגנטי ואלגנטי, זוהי הגדרתי ל"סמל האחרון" בשתי מילים.

    אבל אם אתם ממש מתעקשים, אני יכולה לספר עליו ביותר משתי מילים, ליתר דיוק, ב 492 מילים. (תבורך פקודת ספירת המילים בוורד)

    למה אינטליגנטי? כי הבנאדם לוקח כמויות עצומות של חומר מרתק ולא מוכר, ומרכיב ממנו סיפור מעולה.

    ולמה אלגנטי? כי הוא עושה את זה במין חינניות כובשת. לעולם לא תרגיש שהוא סתם דוחס מידע לצורך הקוריוז. הוא משכיל לשלב את כל העסק בעלילה בצורה מעניינת.


    הספר הזה מזכיר הרבה יותר את צופן דה וינצ'י מאשר את נקודת ההונאה, כנראה משום שהוא כולל את אותה דמות ראשית – רוברט לנגדון חוקר הסמלים, ועוסק פחות או יותר באותם מוטיבים.

    שוב יש לנו עסק עם חבורה מסתורית, ושוב מדובר בסודות שמישהו שומר כבר שנים ומאידך מישהו מנסה בכל הכוח לחשוף. עוד פעם יש בסיפור דמות מרושעת בצורה דוחה, הזויה ואכזרית עד כאב בטן. (מי זורק בנאדם למיכל מלא אתנול ודיונון ז''ל? דוחה.) ואת רוברט לנגדון כמובן, וטוויסט מפתיע בטירוף לקראת הסוף לגבי אחת הדמויות, כמו תמיד.

    אצל בראון הטוויסט הסופי תמיד הזוי במיוחד. הוא יודע להסתיר אותו בעלילה בצורה כל כך חכמה, שאין לך מושג מאיפה זה ייפול עליך ומתי. (למודת ניסיון מספריו הקודמים- ניסיתי לנחש בעצמי. לא הצלחתי.)


    בכלל יש הרבה מאד קווי דמיון פנימיים ומעניינים בין צופן דה וינצ'י לסמל האבוד, למשל – בספר ההוא דה וינצ'י היה אחד הכוכבים הראשיים שמוזכרים לאורך כל הספר, ופה בחר בראון את אלברכט דירר, שנקרא גם "דה וינצ'י של הצפון".

    יהיו שיאמרו שזה משעמם, כל הספרים אותו דבר עם אותו רעיון, אבל בעיני זה נפלא. משום שנהניתי כל כך מצופן דה וינצ'י, והבעיה היחידה היתה שחשבתי שיארכו שנים ארוכות עד שאשכח לגמרי את כל הסיפור - ואוכל לקרוא אותו וליהנות שוב. והנה גיליתי שיש עוד שניים או שלושה ספרים דומים בדיוק במבנה ובצורה שעשויים להסב לי את אותה הנאה בדיוק, וכיף לי עם זה.


    בראון הוא חובב גדול של עלילה ארוכה וקצרה, זאת אומרת, שתיים עשרה שעות (או יממה, תלוי באיזה ספר) שנמתחות וממלאות שש מאות עמודים. "כמו להיות על רכבת הרים" כתוב בתקציר האחורי, וזה דימוי ממש נכון. לא יודעת מה איתכם, אבל רכבת הרים היא אחד הסיוטים שלי – אחרי ניסיון בודד. כשאתה עליה אתה בטוח שזה אורך יובלות ולעולם הזוועה הזאת לא תיגמר, וכשיורדים סוף סוף, המומים ומבולבלים ועורכים ספירת מלאי לאיברים - מגלים שעברו רק כמה דקות. הספרים של בראון הם רכבת הרים מופרעת במיוחד.


    אחד הדברים המדהימים הוא לגלות עד כמה כל הדתות בעולם שואבות השראה מן היהדות. שני הספרים הללו של בראון עוסקים בכך הרבה – מבלי לדעת. זאת אומרת, הם מציגים כחלק מן העלילה שאלות שמבחינתם הן חידה מסתורית, בעוד שכל ילד אצלנו נולד לתוך מציאות שבה כל התשובות נמצאות באופן הפשוט ביותר שניתן להעלות על הדעת.


    כוכב אחד ירד על הקטעים שתיארו בפירוט רב ומצמרר את מעלליו של מלאך. זה היה אכזרי, דוחה ומזעזע מידיי. התיאורים הסדיסטיים הללו לא הוסיפו לי דבר מלבד כאב בטן מטורף. בראון הגזים איתם לחלוטין. אני מניחה שהוא פירט את הזוועות הללו כדי שהטוויסט בעלילה יהיה מפתיע והזוי פי כמה, אבל עדיין, זה בוטה ומגעיל הרבה יותר מידיי.

    חוץ מהעניין הזה, ארבעה כוכבים מגיעים לו ביושר.


    נ.ב. למה יש לי תחושה שיהיה כאן איזה אובססיבי שיתחיל לספור לי מילים?
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=84929
  • איה אבראהים
    איה אבראהים
    הספר המדהם הזה הוא הגרסה המודרנית של הזקן והים. כל האירועים מתרחשים בלילה אחד.

    יש המון מידע אודות סודותיהם של הבונים החופשיים; תיאורי טקסים; המוני סמלים ומשמעויותיהם; גלגול נשמות; כימות נשמות; אלוהים; אמת; החיפוש אחר האמת; נאורות ובלתי ראויים. נוסף לכל זה, פן אנושי משפחתי מאוד עומד בבסיס הסיפור: אב, בן, אחות וסבתא. קבלת החלטות והשלכותיהן.

    אין מספיק מילים בכדי להסביר כמה מדהים הספר הזה. ממליצה בחום!
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=91199
  • אורית זיתן
    אורית זיתן
    איזה יופי של ספר! תענוג!

    מעבר לכך שמדובר בספר מתח מצוין וסוחף, הוא מעשיר במגוון רחב של תחומים: מדע, דת, אמונה, היסטוריה, אומנות (כשאזדמן לוושינגטון אני ללא ספק אתן את דעתי לכל אותם מוניומנטים ופרטי אומנות המתוזכרים בספר. ממליצה לגלגל תוך כדי קריאה - מדהים לראות איך כל מה שכתוב שם באמת קיים!)

    בנוסף - יש רובד פילוסופי לספר, כך שבעיני זה לא רק ספר מתח, זהו ספר עם המון תובנות על בני האנוש, היקום, אלוהים.

    600 עמודים של תובנות ויידע ששזורים בעלילה בצורה ממגנטת וחכמה. אין שום תחושה של עודף אינפורמציה. נהפוך הוא - כל פיסת מידע מעצימה יותר ויותר את החוויה הגלומה בספר זה. ממליצה בחום!
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=96790
  • אורית
    אורית
    בנוסף - יש רובד פילוסופי לספר, כך שבעיני זה לא רק ספר מתח, זהו ספר עם המון תובנות על בני האנוש, היקום, אלוהים.
    600 עמודים של תובנות ויידע ששזורים בעלילה בצורה ממגנטת וחכמה. אין שום תחושה של עודף אינפורמציה. נהפוך הוא - כל פיסת מידע מעצימה יותר ויותר את החוויה הגלומה בספר זה. ממליצה בחום!
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=96790
  • אורית
    אורית
    איזה יופי של ספר! תענוג!
    מעבר לכך שמדובר בספר מתח מצוין וסוחף, הוא מעשיר במגוון רחב של תחומים: מדע, דת, אמונה, היסטוריה, אומנות (כשאזדמן לוושינגטון אני ללא ספק אתן את דעתי לכל אותם מוניומנטים ופרטי אומנות המתוזכרים בספר. ממליצה לגלגל תוך כדי קריאה - מדהים לראות איך כל מה שכתוב שם באמת קיים!)
  • אליה
    אליה
    אני אוהב את הספרים של דן בראון, והספר הסמל האבוד לא נופל משאר הספרים שלו, ממש מצוין
  • נהוראי
    נהוראי
    הסמל האבוד הוא עוד ספר מוצלח של דן בראון הספר סוחף מהשניה הראשונה מומלץ מאוד
  • אבירן
    אבירן
    כמו שאר הספרים של דן בראון, ספר מצוין, מומלץ ביותר, ספר מותח, מרתק ומאוד מעשיר את הידע של הקורא
  • עידן
    עידן
    עוד ספר נהדר מבית היוצר של דן בראון.
    הספר מותח, מלא אקשן וסוחף כרגיל. מרגע שמתחילים לקרוא, לא ניתן להניח את הספר מהיד.
    מומלץ מאוד לחובבי הז'אנר (ולחובבי דן בראון).
  • שי
    שי
    כמו כל ספריו של דן בראון, סוחף, מרתק, מרגש וקשה להפסיק לקרוא.
    מעבר לזה, אפשר ללמוד המון הסטוריה והמון ידע כללי מהספר.
    מומלץ!!
  • נופר
    נופר
    הספר המדהם הזה הוא הגרסה המודרנית של הזקן והים. כל האירועים מתרחשים בלילה אחד.
    יש המון מידע אודות סודותיהם של הבונים החופשיים; תיאורי טקסים; המוני סמלים ומשמעויותיהם; גלגול נשמות; כימות נשמות; אלוהים; אמת; החיפוש אחר האמת; נאורות ובלתי ראויים. נוסף לכל זה, פן אנושי משפחתי מאוד עומד בבסיס הסיפור: אב, בן, אחות וסבתא. קבלת החלטות והשלכותיהן.
  • אור
    אור
    אחד הספרים הפחות מוכרים של דן בראון וחבל שכך. הספר כתוב כרגיל בקפיצה בין נקודות מבט משתנות לכל אורכו ופשוט דורש לקרוא אותו בנשימה אחת. המתח בין הפרקים פשוט מצויין
  • אריאלה
    אריאלה
    כמו כל הספרים של דן בראון, גם ספר זה מותח אותך מהדקה הראשונה, עד שלא סיימתי את הספר לא נרגעתי. ספר מרתק עם סיפור מסועף, מומלץ ביותר
  • מיקי
    מיקי
    תענוג של ספר מתח מרתק וסוחף, מלא אזכורים תרבותיים ופילוסופים ואמנותיים. זהו ספר מאד אינטליגנטי במסווה של ספר מתח והתוצאה מרתקת