הז'אנרים
כל הז'אנרים

דרג ספר זה מתוך 5
4 דירוגים
3.5 ממוצע
1
1
2
0
3
1
4
0
5
2
10
הנערה שהשארת מאחור

הנערה שהשארת מאחור


דרג ספר זה מתוך 5
4 דירוגים
3.5 ממוצע
1
1
2
0
3
1
4
0
5
2
10

במקום 37 

25.9 

במקום 37 

25.9 

גודל (עמ'): 436
מו"ל: ידיעות ספרים

תקציר

הנערה שהשארתָ מאחור חובק את סיפורן של שתי נשים בלתי- נשכחות שעשורים רבים מפרידים ביניהן. בשנת 1916 יוצא הצייר אדוארד לֶפֶבְר אל החזית ומשאיר מאחור את אשתו סופי בכפר קטן בצרפת. כמעט מאה שנים אחר כך, דייוויד הלסטון משאיר מאחור את אשתו ליב כשהוא מת מוות פתאומי וחסר פשר זמן קצר לאחר נישואיהם. בין המאות ובין הנשים קושרת תמונה אחת – "הנערה שהשארתָ מאחור" – תמונה של סופי שצייר לפבר לפני צאתו למלחמה, ושאותה העניק דייוויד לליב בירח הדבש שלהם. אולם גורלה של התמונה ושאלת הבעלות עליה חושפים קשרים עמוקים בהרבה בין שתי הנשים ואת מאבקיהן למען הדברים שבהם הן מאמינות בכל לבן.

"רומן מבריק שיגרום ללבכם לנתר אל מחוץ לחזה."

Independent on Sunday

"ספרות חזקה, מעוררת מחשבה ומספקת."

The Washington Post

"לא ניתן להניח את הרומן המכשף הזה מהיד."

Los Angeles Times

  • ISBN: 3624824
  • גודל (עמ'): 436
  • מו"ל: ידיעות ספרים
  • יצא לאור ב-: 18/11/2013
  • שם המחבר: ג'וג'ו מויס
  • תורגם ע"י: תמי איינשטיין
  • זמין להשאלה: כן

סקירות הגולשים

הוספת ביקורת

רק משתמשים רשומים מורשים להוסיף ביקורות. אנא התחברו או הירשמו

סקירות הגולשים

  • שירה
    שירה
    לאחר שקראתי את הפרק הראשון "ללכת בדרכך" ידעתי שאני חייבת להמשיך לקרוא, קראתי את הספר בגרסה המודפסת,
    לצערי, הספר הזה פחות מוצלח מקודמו, אבל עדיין הצלחתי להתחבר ולהכנס לעומקו של הספר
  • Nehama
    Nehama
    מסוג הספרים שמשאירים אחריהם הדים. תענוג לקריאה עבר והווה מתחברים יחד לסיפור מרתק על תקופה חשוכה.
    מכיון שזה הספר הראשון של ג'וג'ו מויס מאוד נהנתי ממנו.
  • סתיו
    סתיו
    מקסים! מתחיל יפייפה ולא מאכזב גם בהמשך. סיפור על אומץ לב, אנושיות וחמלה בתקופה חשוכה, על הפער בין איך שהדברים נראים נשפטים/ לבין איך שהם באמת, פשוט נהנתי!
  • אביגיל
    אביגיל
    האמת שאחרי סדרת ללכת בדרכך שהיתה פשוט מדהימה די איבדתי עניין בסיפורים של ג'וג'ו מויס. הכתיבה שלה מאוד איטית, מייגעת ולא סוחפת, ואם העלילה לא מרתקת אותי אני נוטשת את הספר די מהר. הנערה שהשארת מאחור לא סחף אותי בכלל ונטשתי
  • אביגיל
    אביגיל
    האמת שאחרי סדרת ללכת בדרכך שהיתה פשוט מדהימה די איבדתי עניין בסיפורים של ג'וג'ו מויס. הכתיבה שלה מאוד איטית, מייגעת ולא סוחפת, ואם העלילה לא מרתקת אותי אני נוטשת את הספר די מהר. הנערה שהשארת מאחור לא סחף אותי בכלל ונטשתי
  • Sm
    Sm
    מבין ספריה של ג'וג'ו מויס שקראתי, זה הספר שהכי פחות אהבתי. העלילה לא תמיד זרמה ולפעמים אף איבדתי עניין.
  • yaelhar
    yaelhar
    ג'וג'ו מויס היא סופרת (ועיתונאית) בריטית שזכתה פעמיים בפרס "הרומן הרומנטי של השנה" בבריטניה.
    מעשה בסופי הנשואה לצייר שהוא אהבת חייה וחוזרת מפאריס לחיות בעיירה הקטנה בה נולדה, כי בעלה התגייס לצבא והיא לא שמעה ממנו דבר. היא ואחותה מנהלות פונדק קטן שהיה ברשות משפחתה מאות שנים. חיי הרעב הקור המחסור והביזה תחת הכיבוש מתוארים בצבעים חיים. תמונת דיוקן של סופי, שצייר בעלה, תלוייה על קיר הפונדק ומושכת את עיני המושל הגרמני החדש של הכפר. התמונה תעלם בערך ב 1917 (אנחנו לומדים על חלק מהסיפור) ותופיע ב 2006 עם השם "הנערה שהשארת מאחור" ועם כתמים מוסריים עליה, על הדמות המצויירת ועל הבעלים הספק חוקיים שלה.

    הנושא שמויס מעלה הוא תביעות להשבת פרטי אמנות שנבזזו במלחמה. מצאתי די הרבה התייחסויות לרכוש שנבזז במלחמת העולם השנייה - בעיקר מיהודים. ומצאתי שביוני 2009 "הצהרת טרזין" קיבלה הכרה של 46 מדינות, שחתמו על אמנה. להצהרה הזאת אין תוקף משפטי, והיא תלוייה ברצונן הטוב של מדינות. מויס מבססת את סיפורה על חוק(?) שמאפשר "להחזיר" לבעלים החוקיים יצירות אמנות שנבזזו במלחמה קודמת... זה איכשהו לא כל כך אמין.
    הספר כתוב היטב, קריא מאד. מי שמסתדר גם עם אי דיוקים היסטוריים יאהב.
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=81131
  • מירטה
    מירטה
    מאוהבת בסופרת הזאת. ספר מקסים ומרגש. אי אפשר להוריד מהיד ברגע שמתחילים לקרוא. ממליצה על כל הספרים שלה באופן כללי ועל זה במיוחד.
  • שרה
    שרה
    אין על גוגו מויס ולא יהיה .. מאוהבת בכתיבה שלה !
    היא לא מפסיקה להפתיע לרגש ולהרוס את הלב ממליצה בחום על הספר וכמובן על הקודמים שלה לגמריי שווה קריאה .
  • שרה
    שרה
    אין על גוגו מויס ולא יהיה .. מאוהבת בכתיבה שלה !
    היא לא מפסיקה להפתיע לרגש ולהרוס את הלב ממליצה בחום על הספר וכמובן על הקודמים שלה לגמריי שווה קריאה .