הרולד פריי הוא גימלאי כנוע, שרוב חייו עברו עליו בנסיונות לרָצות את האחרים: את אמו ואביו, את אשתו, את בנו ואת הבוס המאוס שלו בעבודה. הרולד הוא איש גבוה וכפוף, מנסה לתפוס כמה שפחות מקום בעולם, ולהפריע כמה שפחות לאחרים החולקים איתו את מרחב המחיה. ויום אחד הוא מקבל מכתב מחברה לשעבר שלו בעבודה, מי שהיתה החברה היחידה שלו אי פעם. הוא כותב תשובה, יוצא לשלוח אותה וממשיך לצעוד.

יש הרבה דברים טובים לומר על הספר, אך הרגשתי שהוא סובל מבעיית אמינות קשה. פשוט לא הגיוני בעיני שאדם הסובל מחרדה חברתית כה קשה כהרולד ישתף חופשי אנשים זרים לו בסיפורו. הרגשתי גם שהסופרת - שעיבתה את הסיפור מתסכית קצר - עשתה זאת דרך סיפורים קצרים ומופרכים של האנשים שהרולד פוגש בדרכו, וההשראה שהוא מעניק להם. בנוסף הרגשתי שהיא ניסתה לכתוב דמות של גבר ולא הצליחה.
הוא כתוב נחמד, נעים לקריאה ומעלה המון רעיונות יפים (חשיבה חיובית! חזרה לטבע ולחיים פשוטים! אם תהיו נחמדים יהיו נחמדים אליכם!) רעיונות שאני די מאמינה בהם (טוב, חוץ מחזרה לטבע...) אבל איכשהו לא הצלחתי להאמין שהרולד פריי יכול היה להיות. וזה חבל כי הוא דווקא אחד שהייתי מחבבת...
https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=63376

ספר מיוחד, שלא מתאים לכל אחד ולא לכל עת. בפעם הראשונה שניסיתי הייתי זקוק למשהו קצבי יותר, משהו שיסיח את דעתי מהמציאות וישכיח את הכל מסביב, וזה לא עבד. בפעם השניה הייתי מודע יותר למגבלותיו של ספר זה ונהניתי יותר

הספר חמוד, רגיש אך לא מרגש מדי. בריטי זקן שהולך ומטייל לו באנגליה ופוגש כל מיני טיפוסים, ועובר תהליך וחייו משתנים. הוא לא מחדש הרבה אבל הוא נחמד. הזכיר לי את הסיפור של "הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם", רק... פחות טוב.

ספר חמוד ביותר. אם יש ספרים שמוגדרים כ"ספרי טיסה", את הספר הזה הייתי מגדיר כ"ספר הליכה". הוא מתנהל בקצב עדין, רגיש ואיטי, אבל מדויק מאוד. ואם אתם אנגלופילים (כמוני) אז הספר הזה יענג אתכם אפילו יותר. חוץ מזה, יש לו מפה בהתחלה - איך אפשר לא לאהוב ספר עם מפה בהתחלה?