הז'אנרים
כל הז'אנרים

דרג ספר זה מתוך 5
1 דירוגים
2 ממוצע
1
0
2
1
3
0
4
0
5
0
2
המלשין

המלשין


דרג ספר זה מתוך 5
1 דירוגים
2 ממוצע
1
0
2
1
3
0
4
0
5
0
2
25.00 
25.00 

תקציר

אחרי "האידיוטים ואנרכיסט", שראו אור בהוצאת נהר ב-2014, ג'וזף קונרד מגיש לנו את סיפורו של "המלשין", גם בתרגום ראשון לעברית. הסיפור מוגש לנו באמצעות מסַפר עלום שֵם, השומע אותו מפיו של אנרכיסט המכונה מר X ולאחר שסיפר אותו כבר לחברו, האנונימי גם הוא. מר X מספר את סיפורו בשוויון נפש גם כשהוא מדבר על אהבה, בגידה או מוות. את הרגשות האנושיים המפעימים האלה מעביר לנו ג'וזף קונרד דרך עדשות אובייקטיביות כביכול, המקהות את עוקצם ויוצרות תחושה של ראיית מציאות אירונית מפוכחת.

 

"המלשין", שנכתב עבור כתב העת האמריקני Harper's Magazine מתוך מצוקה כספית, מעורר כמאה שנה לאחר פרסומו עניין רב בקרב חוקרי יצירתו הספרותית של קונרד, המזהים בו את יסודותיה ומאפייניה של הפרוזה הקונרדית ורואים בו יצירת מופת בסוגת הסיפור הקצר - סיפור מהודק ומזוקק. רגשות עזים, אומר קונרד בסיפור, מתעצמים בעת מצוקה, "על שפתו של קבר" כדבריו, ולא מן הנמנע אפוא שכמוהם מִתלטשת גם אמנות הסיפור הקצר. "המלשין" מהווה הוכחה יפה לכך.

המשך קריאה
  • ISBN: 4-644-1036
  • גודל (עמ'): 82
  • מו"ל: נהר ספרים
  • יצא לאור ב-: 16/02/2016
  • שם המחבר: ג'וזף קונרד
  • תורגם ע"י: ניצה פלד

סקירות הגולשים

  • yaelhar
    yaelhar
    הסיפור הזה עוסק בכל מה שמעניין אנשים: קשירת קשר, התלהבות אידיאולוגית, קצת רומנטיקה כתבלין, כריזמה, הולכת שולל ואספנים. למרות אוסף הנושאים המעניינים, הספרון הקצרצר - 68 עמודים קטנים ומרווחי מלים - אינו מעניין במיוחד. ומסתבר שצריך רב אמן(?!) כדי להרוס חומרי גלם כה משובחים. וקונרד עושה זאת ברצינות תהומית.

    הסוף - של הספר ושל האידיאולוגיה - ידוע כבר: הניסיון להגשים אידיאולוגיות נידון, כנראה, לכישלון. קונרד, שכתב את הסיפור בהזמנת מגזין, כתב אותו בלי חשק, כך נראה. הוא עצמו היה לאומן פולני (ואזרח בריטי) שביקש הגדרה מדינית לארץ מולדתו. אנרכיסטים - שביקשו למחות את המדינות, את הגבולות, החוקים, הכוח וחיים קהילתיים המבוססים על התנדבות, עזרה וערבות הדדית, חיים ללא רכוש פרטי וללא ממשלה (מי שמתעניין בתאור החיים לפי גישת האנרכיסטים - תאור מעניין כזה מופיע ב"בידיים ריקות" של לה גווין.) - אלה איימו על שאיפותיו הלאומיות של קונרד, מסתבר. וכאשר מר X שלו רומז שהסיפור הוא בדיחה, רוטן לו קונרד הזועף "בשום אופן לא הצלחתי לגלות היכן בתוך כל זה מסתתרת הבדיחה".

    גם אני לא הצלחתי לגלות בדיחה, חידוד, שנינות כלשהי בתוך הסיפור כבד הראש והלא-יותר-מדי-אינטליגנטי הזה. הכריכה נאה, התרגום העדכני חביב, אבל הסופר המהולל חף מחוש הומור. לגמרי.
  • מיקי
    מיקי
    סיפור מוזר, שאולי לא הייתי קורא עד הסוף אלמלא זה היה סיפור של ג'וזף קונראד, שאותו אני מעריך. יש בסיפור ריחוק שאכן מרחיק את הקורא, קוראים לזה אירוניה, אולי, אבל אני התקשיתי

הוספת ביקורת

רק משתמשים רשומים מורשים להוסיף ביקורות. אנא התחברו או הירשמו