המולת הזמן

מאי 1937. המלחין שוסטקוביץ', אז בשנות השלושים המוקדמות לחייו, משלים את הריטואל הקבוע: קודם הוא נושק לבתו הישנה, אחר כך לאשתו הערה, ואז נוטל תיק וחפיסת סיגריות ויוצא להתיישב ליד המעלית של בניין המגורים של משפחתו. הוא ממתין לאנשים מ"הבית הגדול", שוודאי כבר עושים את דרכם אליו. אף אחד מכל אותם אנשים רבי־ההשפעה שהכיר בעשור האחרון לא יכול להועיל לו עכשיו; ורק מעטים שנלקחו ל"בית הגדול" - חזרו. מנקודה זו מתחיל ג'וליאן בארנס, מגדולי סופריה של אנגליה, לשרטט ביוגרפיה בדיונית של המלחין הנודע. דרך שלושה מפגשים שלו עם השלטון הסובייטי הולך ונפרש מהלך חייו והמאבק הבלתי פוסק שנדרש לנהל עם מצפונו, אמנותו וכוחו המרַפה של הטוטליטריזם. "פרוזה מהפנטת... תובנות יפיפיות... זהו דיוקן רב־עוצמה, והקוראים יחליטו אם באמת כך היה שוסטקוביץ' ה'אמיתי'" – ניו יורק טיימס