ארקי לוין, מלחין ניו־יורקי, נקלע למבוי סתום. אשתו האהובה - שטיפלה בכל היבט של חייהם המשותפים - מאושפזת, ומתוך התחשבות בקריירה שלו דאגה מבעוד מועד ובאמצעים משפטיים, שייאסר עליו לסעוד אותה במצבה. לרשותו עומדים עכשיו כל הזמן והמרחב שתמיד התאווה אליהם, אך בנסיבות אלו אין לו שלוות הנפש שהוא זקוק לה. רדוף רגשות אשם, הוא מוצא את עצמו מתייצב מדי יום ב׳מומה׳, המוזיאון לאמנות מודרנית, שם מעלה האמנית הטוטלית מרינה אברמוביץ׳ מיצג תובעני ביותר: במשך 75 יום היא יושבת בשמלה אדומה על כיסא, כמעט ללא ניע, במשך שמונה שעות ברציפות, והמבקרים במוזיאון מוזמנים לשבת מולה ככל שיחפצו ולהתבונן לתוך עיניה. ארקי, כמו אנשים נוספים שפוקדים את המקום בקביעות, מתקשה להסביר לעצמו מדוע הוא נמשך לשם כבחבלי קסם. ככל שנוקפים הימים ומתבסס מעמדו של המיצג כאחד המכוננים בהיסטוריה של האמנות, מחלחלת לתוכו של ארקי ההבנה באשר למה שחסר לו בחייו ומה עליו לעשות.

הת׳ר רוז זכתה על המוזיאון לאהבה מודרנית בארבעה פרסים ספרותיים חשובים באוסטרליה, שם הוא ראה אור לראשונה.

״אני אוהבת מאוד את הספר הזה.״ מרינה אברמוביץ׳ ״עשיר ברגש ומעורר למחשבה.״ בוקליסט